מסכת בבא קמא דף נז - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [bava kamma 57]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=263324 שמע https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=263207 בבא קמא דף נז להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א 'החזירה למקום שיראנה - אינו חייב לטפל בה, נגנבה או אבדה - חייב באחריותה'; מאי 'נגנבה או אבדה'? לאו נגנבה מביתו ואבדה מביתו? לא, ממקום שהחזירה. והא קתני 'אינו חייב ליטפל בה'? א"ל, הכא במאי עסקינן? כגון שהחזירה בצהרים, ותרתי קתני, והכי קתני, החזירה שחרית למקום שיראנה ושכיח דעייל ונפיק וחזי לה - אינו חייב ליטפל בה, החזירה בצהרים למקום שיראנה דלא שכיח דעייל ונפיק דלא חזי לה ונגנבה או אבדה - חייב באחריותה. איתיביה 'לעולם הוא חייב עד שיחזירנה לרשותו', מאי 'לעולם'? לאו אפילו מביתו? ש"מ כשומר שכר דמי! א"ל, מודינא לך בבעלי חיים, דכיון דנקטי להו ניגרא ברייתא - בעי נטירותא יתירתא. איתיביה רבה לרב יוסף, '(דברים כב א) 'השב', אין לי אלא בביתו, לגינתו ולחורבתו מנין? ת"ל 'תשיבם' מכל מקום'; מאי 'לגינתו ולחורבתו'? אילימא לגינתו המשתמרת ולחורבתו המשתמרת - היינו ביתו! אלא פשיטא לגינתו שאינה משתמרת ולחורבתו שאינה משתמרת, ש"מ כשומר חנם דמי! א"ל, לעולם לגינתו המשתמרת ולחורבתו המשתמרת, ודקא קשיא לך היינו ביתו - הא קא משמע לן דלא בעינן דעת בעלים, כדרבי אלעזר, דא"ר אלעזר הכל צריכין דעת בעלים חוץ מהשבת אבידה, שהרי ריבתה בו תורה השבות הרבה. א"ל אביי לרב יוסף, ואת לא תסברא דשומר אבידה כשומר חנם דמי? והא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב באבידה משלם תשלומי כפל, ואי ס"ד שומר שכר הוי - אמאי משלם תשלומי כפל? קרנא בעי שלומי! א"ל, הכא במאי עסקינן? כגון שטוען טענת לסטים מזויין. א"ל, ליסטים מזויין גזלן הוא! א"ל, שאני אומר לסטים מזויין כיון דמיטמר מאינשי - גנב הוא. איתיביה עמוד ב 'לא אם אמרת בשומר חנם שכן משלם תשלומי כפל - תאמר בשומר שכר שאינו משלם תשלומי כפל', ואי ס"ד לסטים מזויין גנב הוא - נמצא בשומר שכר משלם תשלומי כפל בטוען טענת לסטים מזויין! א"ל, הכי קאמר, לא אם אמרת בשומר חנם שכן משלם תשלומי כפל בכל טענותיו - תאמר בשומר שכר שאינו משלם תשלומי כפל אלא בטוען טענת לסטים מזויין. איתיביה '(שמות כב יג) 'ונשבר או מת', אין לי אלא שבורה ומתה, גניבה ואבידה מנין? אמרת ק"ו, ומה שומר שכר שפטר בו שבורה ומתה - חייב בגניבה ואבידה, שואל שחייב בשבורה ומתה - אינו דין שחייב בגניבה ואבידה? וזהו ק"ו שאין עליו תשובה', ואי ס"ד לסטים מזויין גנב הוא - אמאי אין עליו תשובה? איכא למפרך מה לשומר שכר שכן משלם תשלומי כפל בטוען טענת לסטים מזויין! א"ל, קסבר האי תנא קרנא בלא שבועה עדיפא מכפילא בשבועה. לימא מסייע ליה, 'השוכר פרה מחבירו ונגנבה ואמר הלה הריני משלם ואיני נשבע ואח"כ נמצא הגנב - משלם תשלומי כפל לשוכר', סברוה כרבי יהודה דאמר שוכר כנושא שכר דמי, ומדקתני 'ואמר הריני משלם ואיני נשבע' - מכלל דאי בעי פטר ליה נפשיה בשבועה, ה"ד? כגון דקא טעין טענת לסטים מזויין, וקתני 'ואח"כ נמצא הגנב משלם תשלומי כפל לשוכר', ש"מ לסטים מזויין גנב הוא! אמרי, מי סברת כר"י דאמר שוכר כנושא שכר דמי? דלמא כר"מ ס"ל דאמר שוכר כשומר חנם דמי. איבעית אימא, כדמחליף רבה בר אבוה ותני 'שוכר כיצד משלם? ר"מ אומר כשומר שכר, ר"י אומר כשומר חנם'. רבי זירא אמר, הכא במאי עסקינן? בטוען טענת לסטים מזויין, ונמצא לסטים שאינו מזויין: נפלה לגינה ונהנית משלמת מה שנהנית: אמר רב, בנחבטה, אבל אכלה - אפילו מה שנהנית אינה משלמת. לימא רב לטעמיה, דאמר רב היה לה שלא תאכל? אמרי, הכי השתא, אימור דאמר רב התם היה לה שלא תאכל - היכא דאיתזקא היא, דמצי א"ל מריה דפירי לא משלמנא היה לה שלא תאכל, לאזוקי היא אחריני דפטירה לשלומי מי אמר? אלא