מסכת כתובות דף צז - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 97]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232971 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233082 כתובות דף צז להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א אם במתנה נוטלן, לא כך יפה כחו? כיצד מוכרת? אמר רבי דניאל בר רב קטינא, אמר רב הונא, מוכרת אחת לשנים עשר חדש, ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום. ורב יהודה אמר, מוכרת לששה חדשים, ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום. תניא כוותיה דרב הונא, 'מוכרת לשנים עשר חדש ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום'. תניא כוותיה דרב יהודה, 'מוכרת לששה חדשים ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום'. אמר אמימר, הלכתא, מוכרת לששה חדשים ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום. אמר ליה רב אשי לאמימר, דרב הונא מאי? אמר ליה, לא שמיע לי, כלומר לא סבירא לי. בעו מיניה מרב ששת, מוכרת למזונות, מהו שתחזור ותטרוף לכתובה? קמיבעיא להו בדרב יוסף, דאמר רב יוסף ארמלתא דזבין אחריות איתמי ובי דינא דזבין אחריות איתמי, מאי? כיון דאחריות איתמי – טרפא, או דלמא מצי אמרי לה נהי דאחריות דעלמא לא קבילת עילוך אחריות דנפשך מי לא קבולי קבילת? אמר ליה, תניתוה, 'מוכרת והולכת עד כדי כתובתה, וסמך לה שתגבה כתובתה מן השאר', שמע מינה שיירא אין לא שיירא לא. ודלמא עצה טובה קא משמע לן דלא ליקרו לה הדרינתא? א"כ ליתני גובה כתובתה מן השאר? מאי 'סמך לה'? שמע מינה שיירא אין לא שיירא לא. איבעיא להו, זבין ולא איצטריכו ליה זוזי - הדרי זביני או לא הדרי זביני? תא שמע, דההוא גברא דזבין ארעא לרב פפא דאצטריכו ליה זוזי למיזבן תורי, לסוף לא איצטריכו ליה, ואהדריה ניהליה רב פפא לארעיה! רב פפא לפנים משורת הדין הוא דעבד. ת"ש, דההוא בצורתא דהוה בנהרדעא, זבנינהו כולי עלמא לאפדנייהו, לסוף אתו חיטי; אמר להו רב נחמן, דינא הוא דהדרי אפדני למרייהו! התם נמי זביני בטעות הוו, דאיגלאי מילתא דארבא בעקולי הוה קיימא. אי הכי היינו דאמר ליה רמי בר שמואל לרב נחמן, אם כן נמצאת מכשילן לעתיד לבא! אמר ליה, אטו כל יומא בצורתא שכיחא? אמר ליה, אין, בצורתא בנהרדעא משכח שכיחא. והלכתא, זבין ולא איצטריכו ליה זוזי הדרי זביני: מתני'. אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנשואין מוכרת שלא בבית דין, ר' שמעון אומר, מן הנשואין מוכרת שלא בבית דין, מן האירוסין לא תמכור אלא בבית דין, מפני שאין לה מזונות, וכל שאין לה מזונות לא תמכור אלא בבית דין: גמ'. בשלמא מן הנשואין - משום מזוני, עמוד ב אלא מן האירוסין מאי טעמא? אמר עולא, משום חינא. ר' יוחנן אמר, לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין. מאי בינייהו? איכא בינייהו גרושה; למאן דאמר משום חינא - גרושה נמי בעיא חן, למאן דאמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין - גרושה לא איכפת ליה. תנן 'וגרושה לא תמכור אלא בבית דין', בשלמא למאן דאמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין - גרושה לא איכפת ליה, אלא למאן דאמר משום חינא - גרושה נמי בעיא חן! הא מני ר' שמעון היא. אי רבי שמעון, הא תנא ליה רישא 'מן האירוסין לא תמכור' כו'! מהו דתימא אלמנה מן האירוסין הוא דלא נפיש חן דידה, אבל גרושה דנפיש חן דידה - אימא תיבעי חן. הא נמי תנינא, 'כל שאין לה מזונות', לאתויי מאי? לאו לאתויי גרושה? לא, לאתויי מגורשת ואינה מגורשת, כדרבי זירא, דאמר ר' זירא כל מקום שאמרו מגורשת ואינה מגורשת - בעל חייב במזונותי'. ת"ש, 'כשם שמוכרת שלא בב"ד כך יורשיה יורשי כתובתה מוכרים שלא בבית דין'; בשלמא למאן דאמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין - כי היכי דאיהי לא ניחא ליה דתתבזי יורשיה נמי לא ניחא ליה דליבזו, אלא למאן דאמר משום חינא - יורשיה מאי חן איכא? תרגמה עולא, כגון שירשתה בתה או אחותה: מתני'. מכרה כתובתה או מקצתה, משכנה כתובתה או מקצתה, נתנה כתובתה לאחר או מקצתה - לא תמכור את השאר אלא בבית דין. וחכ"א, מוכרת היא אפי' ארבעה וחמשה פעמים. ומוכרת למזונות שלא בבית דין, וכותבת למזונות מכרתי. וגרושה לא תמכור אלא בבית דין: גמ'. מתניתין מני? ר"ש היא, דתניא 'מכרה כתובתה משכנה כתובתה עשתה כתובתה אפותיקי לאחר - אין לה מזונות (דברי ר"מ), ר"ש אומר אע"פ שלא מכרה ולא משכנה כתובתה אלא מחציתה אבדה מזונותיה' - למימרא דרבי שמעון סבר דלא אמרי' מקצת כסף ככל כסף, ורבנן סברי אמרי מקצת כסף ככל כסף? הא איפכא שמעינן להו, דתניא (ויקרא כא יג) ''והוא אשה בבתוליה' - פרט לבוגרת שכלו בתוליה דברי ר"מ, ר' אלעזר ור' שמעון מכשירין בבוגרת'? התם בקראי פליגי, ר' מאיר סבר 'בתולה' - אפי' מקצת בתולים, 'בתוליה' - עד דאיכא כולהו בתולים, 'בבתוליה' - בכדרכה אין שלא כדרכה לא; ר' אלעזר ור' שמעון סברי 'בתולה' - שלמה משמע, 'בתוליה' - אפילו מקצת בתולים,