מסכת גיטין דף פג - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 83]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252447 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252535 גיטין דף פג להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א מאי דאסר שרא – 'לראובן' מהו? 'לראובן' והוא הדין לשמעון, והאי דקאמר 'לראובן' משום דפתח ביה, או דלמא 'לראובן' דוקא? ואם תמצא לומר 'לראובן' דוקא – 'לשמעון' מהו? 'לשמעון' וה"ה לראובן, והאי דקאמר 'שמעון' משום דסליק מיניה, או דלמא 'לשמעון' דוקא? בעי רב אשי, 'אף לשמעון' מהו? 'אף' אראובן קאי, או דלמא 'אף' אעלמא קאי? תיקו: ת"ר, לאחר פטירתו של ר"א נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו, אלו הן, רבי יוסי הגלילי ור"ט ורבי אלעזר בן עזריה ור"ע. נענה ר"ט ואמר, הרי שהלכה זו ונישאת לאחיו של זה שנאסרה עליו ומת בלא בנים - לא נמצא זה עוקר דבר מן התורה? הא למדת שאין זה כריתות! נענה רבי יוסי הגלילי ואמר, היכן מצינו אסור לזה ומותר לזה? האסור אסור לכל והמותר מותר לכל! הא למדת שאין זה כריתות! נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר, 'כריתות' - דבר הכורת בינו לבינה, הא למדת שאין זה כריתות! נענה ר"ע ואמר, הרי שהלכה זו ונשאת לאחד מן השוק והיו לה בנים ונתארמלה או נתגרשה ועמדה ונישאת לזה שנאסרה עליו - לא נמצא גט בטל ובניה ממזרים? הא למדת שאין זה כריתות! דבר אחר, הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש - לא נמצאת אלמנה אצלו וגרושה אצל כל אדם? וק"ו; מה גרושה שהיא קלה - אסורה בשביל צד גירושין שבה, אשת איש שהיא חמורה לא כ"ש? הא למדת שאין זה כריתות! אמר להן רבי יהושע, אין משיבין את הארי לאחר מיתה. אמר רבא, כולהו אית להו פירכא, לבר מדר' אלעזר בן עזריה דלית ליה פירכא. תניא נמי הכי, 'א"ר יוסי, רואה אני את דברי ר' אלעזר בן עזריה מדברי כולן': אמר מר 'נענה ר"ט ואמר הרי שהלכה זו ונשאת לאחיו של זה שנאסרה עליו ומת בלא בנים - לא נמצא זה עוקר דבר מן התורה'. 'עוקר'? איהו עקר? אלא מתנה לעקור דבר מן התורה. מתנה? מי קאמר לה לא סגי לה דלא מינסבא ליה לאחוה דההוא גברא? אלא גורם לעקור דבר מן התורה. גורם? אלא מעתה בת אחיו לא ישא שמא ימות בלא בנים ונמצא גורם לעקור דבר מן התורה? היינו פירכא. ובמאי? אילימא ב'חוץ' - משרא שרא ר"א, דתניא 'מודה ר"א במגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה וניסת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה - שמותרת לזה שנאסרה עליו'! אלא ב'על מנת'. 'נענה ר' יוסי הגלילי ואמר היכן מצינו אסור לזה ומותר לזה האסור אסור לכל והמותר מותר לכל'. ולא? והרי תרומה וקדשים שאסורה לזה ומותרת לזה! באיסור אשה קא אמרינן. והרי עריות! באישות קאמרינן. הרי אשת איש! היינו פירכא. ובמאי? אילימא ב'על מנת' - הרי הותרה אצלו בזנות! אלא ב'חוץ'. 'נענה ר"ע ואמר הרי שהלכה זו ונישאת לאחד מן השוק והיו לה בנים ונתארמלה או נתגרשה ועמדה ונשאת לזה שנאסרה עליו - לא נמצא גט בטל ובניה ממזרין'. אי הכי בכולה תנאי דעלמא נמי - לא תנסיב דלמא לא מקיימא ליה לתנאיה ונמצא גט בטל ובניה ממזרין? היינו פירכא. ובמאי? אילימא ב'חוץ' - משרא שרא ר"א, דתניא 'מודה היה ר"א במגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה ונשאת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה - שמותרת לזה שנאסרה עליו'! אלא ב'על מנת'. 'דבר אחר, הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש - לא נמצאת אלמנה אצלו וגרושה אצל כל אדם, וקל וחומר ומה גרושה שהיא קלה אסורה משום צד גירושין שבה אשת איש חמורה לא כל שכן'. ובמאי? אילימא ב'על מנת' - עמוד ב הרי גרושה אצלו בזנות! אלא ב'חוץ'. ור"ע, אי 'חוץ' סבירא ליה - לותיב 'חוץ', ואי 'על מנת' ס"ל - לותיב 'על מנת'! ר"ע שמיע ליה דאיכא דאמר 'חוץ' ואיכא דאמר 'על מנת' - מ"ד חוץ האי פירכא ומ"ד על מנת האי פירכא. ומאי פירכא? אי נימא איסור כהונה שאני, הא ר"א נמי מאיסור כהונה קא מייתי ליה! רבא כרבי ינאי משום זקן אחד קא מתני: אמר להן ר' יהושע אין משיבין את הארי לאחר מיתה. למימרא דר' יהושע כוותיה סבירא ליה? והא איהו נמי מיפרך קפריך! ה"ק להו, לדידי נמי אית לי פירכא, מיהו בין לדידי בין לדידכו אין משיבין את הארי לאחר מיתה. ומאי פירכא דר' יהושע? דתניא 'א"ר יהושע מקיש קודמי הויה שניה לקודמי הויה ראשונה', מה קודמי הויה ראשונה דלא אגידא באיניש אחרינא - אף קודמי הויה שניה דלא אגידא באיניש אחרינא. גופא, 'מודה ר"א במגרש אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה ונישאת לאחד מן השוק ונתארמלה או נתגרשה - שמותרת לזה שנאסרה עליו. השיב ר"ש בר אלעזר תשובה לדברי ר"א, היכן מצינו שזה אוסר וזה מתיר?' ולא? והרי יבמה דבעל אוסר ויבם מתיר! התם יבם הוא קא אסר לה, דאי מבעל - הא שריא וקיימא. הרי נדרים, דנודר אוסר וחכם מתיר! הא א"ר יוחנן, אין חכם מתיר כלום אלא בחרטה. הרי הפרת הבעל דאשה נודרת ובעל מיפר! התם כדרב פנחס משמיה דרבא, דאמר רב פנחס משמיה דרבא, כל הנודרת - על דעת בעלה היא נודרת. נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר, 'כריתות' - דבר הכורת בינו לבינה, הא למדת שאין זה כריתות. ורבנן, האי 'כריתות' מאי עבדי ליה? מיבעי להו לכדתניא, 'ה"ז גיטך ע"מ שלא תשתי יין, ע"מ שלא תלכי לבית אביך לעולם - אין זה כריתות. שלשים יום - ה"ז כריתות. ואידך? מ'כרת' 'כריתות' נפקא. ואידך, 'כרת' 'כריתות' לא דרשי. אמר רבא, 'ה"ז גיטך ע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי' - אין זה כריתות, 'כל ימי חיי פלוני - ה"ז כריתות. מאי שנא חיי פלוני - דדלמא מאית ומקיימא ליה לתנאיה, חיי דידיה נמי - דלמא מאית ומקיימא ליה לתנאיה? אלא אימא 'כל ימי חייכי' אין זה כריתות, 'כל ימי חיי' או 'חיי פלוני' ה"ז כריתות: בעא מיניה רבא מרב נחמן, 'היום אי את אשתי ולמחר את אשתי' מהו? תיבעי לר' אליעזר תיבעי לרבנן; [חסר בסוף הדף עקב מגבלות מקום]