מסכת כתובות דף נג - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 53]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232927 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233038 כתובות דף נג להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א חזייה דלא הוה ניחא ליה, אמר ליה, מאי דעתיך, משום דאמר ליה שמואל לרב יהודה, שיננא! לא תיהוי בעבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא, דלא ידיעא מאי זרעא נפיק מיניה, וכל שכן מברא לברתא? האי נמי תקנתא דרבנן היא, דאמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי! אמר ליה, ה"מ מדעתיה, לעשוייה נמי? א"ל, אטו מי קאמינא לך דעול ועשייה? עול ולא תעשייה קאמינא! אמר ליה, מעלאי דידי היינו עשייה. אכפייה ועול. אישתיק ויתיב, סבר, ההוא מירתח רתח, כתביה לכל מאי דהוה ליה. לסוף אמר ליה, השתא נמי לא מישתעי מר? חיי דמר לא שביקי מידי לנפשאי! אמר ליה, אי מינאי דידי - אפי' האי נמי דכתבת לא ניחא לי! א"ל, השתא נמי אהדר בי? א"ל, שוייה נפשך הדרנא לא קאמינא! בעא מיניה רב יימר סבא מרב נחמן, מכרה כתובתה לבעלה, יש לה כתובת בנין דכרין או אין לה כתובת בנין דכרין? א"ל רבא, ותבעי לך מוחלת? אמר ליה, השתא מוכרת קמיבעיא לי, דאע"ג דאיכא למימר זוזי אנסוה דאמינא כמאן דקא מחו לה מאה עוכלי בעוכלא, מוחלת מיבעיא? אמר רבא, פשיטא לי - מוכרת כתובתה לאחרים יש לה כתובת בנין דכרין, מאי טעמא? זוזי אנסוה; מוחלת כתובתה לבעלה אין לה כתובת בנין דכרין, מאי טעמא? אחולי אחילתא; בעי רבא, מוכרת כתובתה לבעלה כמוכרת לאחרים דמי, או כמוחלת לבעלה דמי? בתר דבעיא הדר פשטא, מוכרת כתובה לבעלה כמוכרת לאחרים דמי. מתיב רב אידי בר אבין, 'מתה אין יורשין של זה ואין יורשין של זה יורשין כתובתה', והוינן בה, כתובתה מאי עבידתה? ואמר רב פפא, כתובת בנין דכרין, ואמאי? הכא נמי לימא יצר אנסה! התם קנסא הוא דקנסוה רבנן. יתיב רבין בר חנינא קמיה דרב חסדא, ויתיב וקאמר משמיה דרבי אלעזר, מוחלת כתובתה לבעלה אין לה מזונות. אמר ליה, אי לאו דקאמרת לי משמיה דגברא רבא, הוה אמינא לך (משלי יז יג) 'משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו'. יתיב ר"נ ועולא ואבימי בר רב פפי, ויתיב רב חייא בר אמי גבייהו, אתא ההוא גברא דשכיבא ארוסתו, אמרי ליה, זיל קבר או הב לה כתובתה. אמר להו רב חייא, תנינא 'אשתו ארוסה - לא אונן ולא מיטמא לה וכן היא לא אוננת ולא מיטמאה לו, מתה - אינו יורשה, מת הוא - גובה כתובתה'; טעמא דמת הוא, הא מתה היא - אין לה כתובה, מאי טעמא? אמר רב הושעיא, שאין אני קורא בה 'לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי'. כי אתא רבין אמר ריש לקיש, ארוסה שמתה אין לה כתובה. אמר להו אביי, זילו אמרי ליה עמוד ב שקילא טיבותך שדיא אחיזרי, כבר תרגמא רב הושעיא לשמעתי' בבבל: בנן נוקבן דיהויין ליכי מינאי וכו': רב תני 'עד דתלקחן לגוברין', ולוי תני 'עד דתבגרן'. לרב - אע"ג דבגר, ולוי - אע"ג דאינסיב? אלא בגר ולא אינסיב אינסיב ולא בגר - דכולי עלמא לא פליגי, כי פליגי בארוסה ולא בגר. וכן תני לוי במתניתיה, 'עד דתבגרן וימטי זמניהון דאינסבן'; תרתי? אלא 'או תבגרן או ימטי זמניהון לאיתנסבא'. כתנאי, 'עד מתי הבת נזונית? עד שתארס; משום רבי אלעזר אמרו עד שתבגר'. תני רב יוסף, 'עד דיהוויין'. איבעיא להו, הויה דאירוסין או הויה דנישואין? תיקו. אמר ליה רב חסדא לרב יוסף, מי שמיע לך מיניה דרב יהודה, ארוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות? אמר ליה, משמע לא שמיע לי, אלא מסברא לית לה, כיון דאירסה לא ניחא ליה דתיתזיל. אמר ליה, אם משמע לא שמיע לך - מסברא אית לה, כיון דלא קים ליה בגוה לא שדי זוזי בכדי. ואיכא דאמרי, אמר ליה, משמע לא שמיע לי, מסברא אית לה, כיון דלא קים ליה בגוה לא שדי זוזי בכדי. אמר ליה, אי משמע לא שמיע לך - מסברא לית לה, כיון דאירסה לא ניחא ליה דתיתזיל: סימן דגברי שק זרף מאנה ויבמה שניה ארוסה ואנסה: בעו מיניה מרב ששת, ממאנת, יש לה מזונות או אין לה מזונות? אמר להו רב ששת, תניתוה 'אלמנה בבית אביה וגרושה בבית אביה ושומרת יבם בבית אביה יש לה מזונות; רבי יהודה אומר, עודה בבית אביה - יש לה מזונות, אינה בבית אביה - אין לה מזונות'. רבי יהודה היינו ת"ק? אלא לאו ממאנת איכא בינייהו, דתנא קמא סבר אית לה, ורבי יהודה סבר לית לה. בעי ריש לקיש, בת יבמה, יש לה מזונות או אין לה מזונות? כיון דאמר מר 'כתובתה על נכסי בעלה הראשון' לית לה, או דלמא כיון דאי לית לה מראשון תקינו לה רבנן משני - אית לה? תיקו: בעי רבי אלעזר, בת שניה, יש לה מזונות או אין לה מזונות?