מסכת גיטין דף נד - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 54]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252418 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252506 גיטין דף נד להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א ואין מונין לשבתות. דבר אחר, נחשדו ישראל על השביעית ולא נחשדו על השבתות. מאי דבר אחר? ה"ק, וכי תימא שבת נמי זימנין דמיקלע יום ל' בשבת, דאי נטע ההוא יומא הוא דסלקא ליה שתא ואי לא לא סלקא ליה שתא, ת"ש 'דבר אחר נחשדו ישראל על השביעית ולא נחשדו על השבתות'. דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא - באתריה דרבי יהודה חמירא להו שביעית, דההוא דאמר ליה לחבירו 'דייר בר דיירתא!' אמר ליה, אנא לא אכלי פירי דשביעית כוותך. תא שמע, 'אכל תרומה טמאה - משלם חולין טהורין, שילם חולין טמאים מהו? אמר סומכוס משום ר"מ, בשוגג תשלומיו תשלומין במזיד אין תשלומיו תשלומין, וחכ"א אחד זה ואחד זה תשלומיו תשלומין וחוזר ומשלם חולין טהורים', והוינן בה, במזיד אמאי אין תשלומיו תשלומין? תבא עליו ברכה! דאכיל מיניה מידי דלא חזי ליה בימי טומאתו, וקא משלם ליה מידי דחזי ליה בימי טומאתו! ואמר רבא ואמרי לה כדי, חסורי מחסרא והכי קתני, 'אכל תרומה טמאה - משלם כל דהו, אכל תרומה טהורה - משלם חולין טהורים, שילם חולין טמאין מהו? סומכוס אומר משום ר"מ, בשוגג תשלומיו תשלומין במזיד אין תשלומיו תשלומין, וחכ"א אחד זה ואחד זה תשלומיו תשלומין וחוזר ומשלם חולין טהורין', ואמר רב אחא בריה דרב איקא, הכא בקנסו שוגג אטו מזיד איכא בינייהו, (דר"מ סבר לא קנסו שוגג אטו מזיד, וחכ"א קנסו)? הכי השתא, התם גברא לשלומי קא מיכוין - אנן ניקום וליקנסיה? ת"ש 'דם שנטמא וזרקו - בשוגג הורצה במזיד לא הורצה'? אמר לך ר"מ, הכי השתא, התם גברא לכפורי קא מכוין - אנן ניקום ונקנסיה? תא שמע 'המעשר בשבת - בשוגג יאכל במזיד לא יאכל'? הכי השתא, התם גברא לתקוני קא מיכוין - אנן ליקום וליקנסיה? תא שמע 'המטביל כלים בשבת - בשוגג ישתמש בהן במזיד לא ישתמש בהן'? הכי השתא, התם גברא לטהורי מאני קא מיכוין - אנן ליקום וליקנסיה? ורמי דר' יהודה אדרבי יהודה בדרבנן, דתניא, עמוד ב 'נפלו ונתפצעו - אחד שוגג ואחד מזיד לא יעלו דברי ר"מ ורבי יהודה, רבי יוסי ור' שמעון אומרים - בשוגג יעלו במזיד לא יעלו', והא הכא דמדאורייתא חד בתרי בטל ורבנן הוא דגזור, וקא קניס ר' יהודה! התם היינו טעמא דר' יהודה משום דאתי לאיערומי. ורמי דרבי יוסי אדרבי יוסי, דתנן 'נטיעה של ערלה ושל כלאי הכרם שנתערבו בנטיעות אחרות - הרי זה לא ילקט, ואם ליקט - יעלו באחד ומאתים ובלבד שלא יתכוין ללקט, ר' יוסי אומר אף המתכוין ללקט יעלו באחד ומאתים'? הא אתמר עלה, אמר רבא, חזקה אין אדם אוסר את כרמו בנטיעה אחת. וכן כי אתא רבין א"ר יוחנן, חזקה אין אדם אוסר את כרמו בנטיעה אחת: מתני'. הכהנים שפגלו במקדש - מזידין חייבין: גמ'. ת"ר, היה עושה עמו בטהרות ואמר לו 'טהרות שעשיתי עמך נטמאו', היה עושה עמו בזבחים וא"ל 'זבחים שעשיתי עמך נתפגלו' – נאמן. אבל אמר לו 'טהרות שעשיתי עמך ביום פלוני נטמאו' ו'זבחים שעשיתי עמך ביום פלוני נתפגלו' - אינו נאמן. מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא? אמר אביי, כל שבידו נאמן. רבא אמר, כגון דאשכחיה ולא אמר ליה ולא מידי, ולבתר הכי אשכחיה ואמר ליה. ההוא דאמר ליה לחבריה 'טהרות שעשיתי עמך ביום פלוני נטמאו', אתא לקמיה דרבי אמי, אמר ליה, שורת הדין אינו נאמן. אמר לפניו רבי אסי, רבי, אתה אומר כן? הכי אמר ר' יוחנן משום רבי יוסי, מה אעשה שהתורה האמינתו! היכן האמינתו? א"ר יצחק בר ביסנא, כהן גדול ביוה"כ יוכיח, דכי אמר פגול מהימן, ומנא ידעינן? והכתיב (ויקרא טז יז) 'וכל אדם לא יהיה באהל מועד'? אלא לאו משום דמהימן. ודלמא דשמעניה דפגיל? אי לאו דמהימן, אע"ג דשמעניה נמי לא מהימן, דדלמא לבתר הכי קאמר. ודלמא דחזיניה בפישפש? קשיא. ההוא דאתא לקמיה דרבי אמי, אמר ליה, ספר תורה שכתבתי לפלוני - אזכרות שלו לא כתבתים לשמן! אמר ליה, ספר תורה ביד מי? אמר ליה, ביד לוקח. אמר ליה, נאמן אתה להפסיד שכרך ואי אתה נאמן להפסיד ספר תורה. אמר ליה רבי ירמיה, נהי דהפסיד שכר אזכרות, שכר דספר תורה כוליה מי הפסיד? אמר ליה, אין, שכל ספר תורה שאין אזכרות שלו כתובות לשמן - אינו שוה כלום. וליעבר עלייהו קולמוס וליקדשיה? כמאן? נימא דלא כרבי יהודה, דתנן, 'הרי שהיה צריך לכתוב את השם ונתכוון לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דלת - מעביר עליו קולמוס ומקדשו, דברי רבי יהודה; וחכמים אומרים אין השם מן המובחר'? אפילו תימא רבי יהודה, עד כאן לא קאמר רבי יהודה אלא בחדא אזכרה, אבל דכולי ספר תורה לא, משום דמיחזי כמנומר. ההוא דאתא לקמיה דר' אבהו, א"ל, ס"ת שכתבתי לפלוני - גוילין שלו לא עיבדתים לשמן! א"ל, ספר תורה ביד מי? א"ל, ביד לוקח. אמר לו, מתוך שאתה נאמן להפסיד שכרך - אתה נאמן להפסיד ספר תורה.