מסכת יבמות דף פט - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228802 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228681 יבמות דף פט להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א שנתן לה אחרון גט לא פסלה מן הכהונה', מכלל דלא בעיא גט, דאי בעיא גט, אמאי לא פסלה מן הכהונה? אלא סיפא אמרי קידושי טעות הוו, רישא נמי אמרי נישואי טעות הוו! קנסוה רבנן. סיפא נמי ליקנסוה? רישא דעבדא איסורא קנסוה, סיפא דלא עבדא איסורא לא קנסוה רבנן: אין לה כתובה: מאי טעמא תקינו לה רבנן כתובה? כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה, הא תהא קלה בעיניו להוציאה: אין לה פירות ולא מזונות ולא בלאות: תנאי כתובה ככתובה דמי: נטלה מזה ומזה: פשיטא! מהו דתימא כיון דתפשה לא מפקינן מינה, קמ"ל: הולד ממזר: תנן התם, 'אין תורמין מן הטמא על הטהור, ואם תרם, בשוגג - תרומתו תרומה, במזיד - לא עשה ולא כלום'. מאי 'לא עשה ולא כלום'? א"ר חסדא, לא עשה ולא כלום כל עיקר, דאפילו ההיא גריוא הדר לטיבליה. רב נתן ברבי אושעיא אמר, לא עשה ולא כלום לתקן את השירים, אבל תרומה הוי. רב חסדא לא אמר כרב נתן בר' אושעיא, דאי אמרת הוי תרומה, זימנין דפשע ולא מפריש. מאי שנא מהא דתנן 'התורם קישות ונמצאת מרה, אבטיח ונמצאת סרוח, תרומה ויחזור ויתרום'? שוגג אמזיד קרמית? שוגג לא עבד איסורא, מזיד קעבד איסורא. ורמי שוגג אשוגג, הכא קתני 'בשוגג תרומתו תרומה', התם קתני 'תרומה ויחזור ויתרום'? התם שוגג קרוב למזיד, דאיבעי ליה למיטעמיה. ורמי מזיד אמזיד, הכא קתני 'במזיד לא עשה כלום', התם תנן 'התורם משאין נקוב על נקוב - תרומה ויחזור ויתרום'? בתרי מאני ציית, בחד מנא לא ציית. ולרב נתן ברבי אושעיא דאמר לא עשה ולא כלום לתקן שירים אבל תרומה הוי, עמוד ב מאי שנא מהא דתנן 'מן הנקוב על שאין נקוב - תרומתו תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשר ממקום אחר'? שאני הכא דמדאורייתא תרומה מעלייתא היא, כדרבי אלעאי, דא"ר אלעאי, מנין לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה? דכתיב (במדבר יח לב) 'ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו'; ואם אין קדוש, נשיאות חטא למה? מיכן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה. א"ל רבה לרב חסדא, לדידך דאמרת לא עשה ולא כלום כל עיקר, דאפי' ההוא גריוא הדר לטיבליה, מ"ט? גזירה דלמא פשע ולא מפריש, מי איכא מידי דמדאורייתא הוי תרומה, ומשום דלמא פשע אפקוה רבנן לחולין? וכי ב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה? א"ל, ואת לא תסברא? והתנן 'הולד ממזר מזה ומזה'; בשלמא משני ממזר, אלא מראשון אמאי? אשתו היא, וישראל מעליא הוא, וקא שרינן ליה בממזרת! א"ל, הכי אמר שמואל, אסור בממזרת. וכן כי אתא רבין א"ר יוחנן, אסור בממזרת, ואמאי קרי ליה ממזר, לאוסרו בבת ישראל. שלח ליה רב חסדא לרבה ביד רב אחא בר רב הונא, ואין ב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה? והתניא, 'מאימתי אדם יורש את אשתו קטנה? ב"ש אומרים משתעמוד בקומתה, וב"ה אומרים משתכנס לחופה, רבי אליעזר אומר משתבעל, ויורשה ומיטמא לה ואוכלת בגינו תרומה'; 'ב"ש אומרים משתעמוד בקומתה' - אע"ג דלא נכנסה לחופה? אימא 'משתעמוד בקומתה ותכנס לחופה', והכי קאמרו ליה ב"ש לב"ה, דקאמריתו משתכנס לחופה - אי עמדה בקומתה מהניא לה חופה, ואי לא לא מהניא לה חופה; 'ר' אליעזר אומר משתבעל' - והאמר ר' אליעזר אין מעשה קטנה כלום? אימא 'משתגדיל ותבעל'; קתני מיהת 'יורשה', והא הכא דמדאורייתא אבוה ירית לה, ומדרבנן ירית לה בעל? הפקר ב"ד היה הפקר, דאמר ר' יצחק, מנין שהפקר ב"ד היה הפקר? שנא' (עזרא י ח) 'כל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה'. ר' אלעזר אמר מהכא, (יהושע יט נא) 'אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל'; וכי מה ענין ראשים אצל אבות? אלא לומר לך, מה אבות מנחילין בניהם כל מה שירצו, אף ראשים מנחילין את העם כל מה שירצו. 'ומיטמא לה' - והא הכא דמדאורייתא אביה מיטמא לה, ומדרבנן מיטמא לה בעל? משום דהויא לה מת מצוה. ומי הוי מת מצוה, והתניא 'אי זהו מת מצוה? כל שאין לו קוברין, קורא ואחרים עונין אותו - אין זה מת מצוה'? הכא נמי כיון דלא ירתי לה, קריא ולא ענו לה.