מסכת גיטין דף עג - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 73]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252437 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252525 גיטין דף עג להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א והא קמ"ל דהלך על משענתו הוא דבעינן אומדנא, אידך - אומדנא נמי לא בעינן. שמעת מינה שכיב מרע שניתק מחולי לחולי מתנתו מתנה? אין, דאמר רבי אלעזר משמיה דרב, שכיב מרע שניתק מחולי לחולי - מתנתו מתנה. רבה ורבא לא סבירא להו הא דרב הונא, גזירה שמא יאמרו יש גט לאחר מיתה. ומי איכא מידי דמדאורייתא לא הוי גיטא, ומשום גזירה שרינן אשת איש לעלמא? אין, כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקדושין מיניה. א"ל רבינא לרב אשי, תינח דקדיש בכספא, קדיש בביאה מאי איכא למימר? א"ל, שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות. ת"ר, 'זה גיטיך מהיום אם מתי מחולי זה' ונפל הבית עליו או הכישו נחש - אינו גט, 'אם לא אעמוד מחולי זה' ונפל עליו בית או הכישו נחש - ה"ז גט. מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא? שלחו מתם, אכלו ארי אין לנו. ההוא גברא דזבין ארעא לחבריה, קביל עליה כל אונסא דמתיליד. לסוף אפיקו בה נהרא. אתא לקמיה דרבינא, א"ל, זיל שפי ליה, דהא קבילת עלך כל אונסא דמתיליד. א"ל רב אחא בר תחליפא לרבינא, אונסא דלא שכיח הוא! איגלגל מילתא ומטא לקמיה דרבא, אמר להו, אונסא דלא שכיח הוא. איתיביה רבינא לרבא 'אם לא אעמוד מחולי זה ונפל עליו בית או הכישו נחש - ה"ז גט'! אמר ליה רבא, ואימא מרישא - 'אינו גט'! א"ל רב אחא מדפתי לרבינא, ומשום דקשיא רישא אסיפא לא מותבינן תיובתא מינה? אמר ליה, אין, כיון דקשיא רישא אסיפא לא איתמר בי מדרשא, ומשבשתא היא, זיל בתר סברא. רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע זבן שומשמי אגידא דנהר מלכא, אגור מלחי לעבורינהו, קבילו עלייהו כל אונסא דמתיליד. לסוף איסתכר נהר מלכא. אמרו להו, אגורו חמרי, אפקעינהו ניהלן, דהא קבילתו עלייכו כל אונסא דמיתליד! אתו לקמיה דרבא, אמר להו, קאקי חיורי משלחי גלימי דאינשי! אונסא דלא שכיח הוא: מתני'. לא תתייחד עמו אלא בפני עדים, אפי' על פי עבד, אפי' ע"פ שפחה, חוץ משפחתה - מפני שלבה גס בה בשפחתה. מה היא באותן הימים? רבי יהודה אומר, עמוד ב כאשת איש לכל דבריה. רבי יוסי אומר, מגורשת ואינה מגורשת: גמ'. ת"ר, ראוה שנתייחדה עמו באפילה או שישנה עמו תחת מרגלות המטה - אין חוששין שמא נתעסקו בדבר אחר, וחוששין משום זנות ואין חוששין משום קדושין. רבי יוסי ברבי יהודה אומר, אף חוששין משום קידושין. מאי קאמר? אמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה, ה"ק, ראוה שנבעלה - חוששין משום קידושין, נתן לה כספים - חוששין משום זנות, דאמרי' באתננה נתן לה, ואין חוששין משום קידושין. רבי יוסי בר' יהודה אומר, אף בזו חוששין משום קידושין. כמאן אזלא הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, מחלוקת כשראוה שנבעלה, אבל לא ראוה שנבעלה - דברי הכל אין צריכה הימנו גט שני? כמאן? כדברי הכל. מתקיף לה אביי, מידי כספים קתני? אלא אמר אביי, ה"ק, ראוה שנבעלה - חוששין משום זנות ואין חוששין משום קידושין. ר' יוסי ברבי יהודה אומר, אף חוששין משום קידושין. כמאן אזלא הא דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן, מחלוקת כשראוה שנבעלה, אבל לא ראוה שנבעלה - דברי הכל אין צריכה הימנו גט שני? כמאן? כר' יוסי בר' יהודה. מתקיף לה רבא, א"כ מאי 'אף'? אלא אמר רבא, ה"ק, רבי יוסי בר רבי יהודה אומר, אף לא ראוה שנבעלה חוששין משום קידושין. כמאן אזלא הא דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן, מחלוקת כשראוה שנבעלה, אבל לא ראוה שנבעלה - דברי הכל אינה צריכה הימנו גט? כמאן? דלא כחד: מה היא באותן הימים רבי יהודה אומר כאשת איש לכל דבריה ר' יוסי אומר מגורשת ואינה מגורשת: תנא 'ובלבד שימות'. ולכי מיית הוי גיטא? והא קיימא לן דאין גט לאחר מיתה! אמר רבה, באומר 'מעת שאני בעולם': תנו רבנן, ימים שבינתים בעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ויורשה