הרב יצחק מאזוז - עם אלו דברים מותר לאשה לצאת עמהם בשבת לרשות הרבים // סימן שג סט"ו סט"ז

יוצאת בקשר שעושין לרפואת קיטוף עין הרע שלא ישלוט (משום שבזמנם היה זה בדוק לרפואה, והוי כקמיע מומחה, ולא שייך בזה שליף ומחוי, שאינו דבר של נוי) ובמוך הקשור ומהודק באזנה (עשוי לבלוע ליחה של צואת האזן. ואם אינו קשור ומהודק - חיישינן דילמא נפיל ואתי לאתויי) ובמוך שבסנדלה הקשור בסנדלה, (לתענוג. וגם בזה הא דבעינן קשר, משום דילמא נפיל ואתי לאתויי. משא"כ במוך לנדתה, אפילו אם יפול לא שקלתיה כלל משום דמאיס. ומשמע מלשון השו"ע שבזה אין צורך מהודק, ודי בזה שקשור) ובסנדל ומנעל הסתומים מכל צד, אפילו אינו קשור מותר. ובמוך שהתקינה לנדתה (רמ"א: שלא יפול דם עליה ויצערנה. אבל אם אינה עושה אלא בשביל אצולי טנוף, להציל בגדיה שלא יטנפו, אסור, וכמ"ש סימן ש"א סי"ג. ואפילו אינו קשור, דכיון שהוא מאוס לא חיישינן דלמא שקלה ליה ואפילו יש בית יד למוך שלה, שיכולה לאחוז להמוך בבית יד, אפ"ה מאיס למשקליה. ואפילו לכתחלה מותר לתת בשבת. ובפלפל לריח הפה ובגרגיר מלח לחולי השינים ובכל בושם שתתן לתוך פיה ובלבד שלא תתנם לכתחלה בשבת, שבכל רפואה גזרו משום שחיקת סממנים. א"נ משום דמחזי כאלו מערמת להוציא, משא"כ במוך הנ"ל מוכחא מילתא דצריכה לכך ולא מתחזי כמערמת להוציא ואם נפל לא תחזיר. משום דמחזי כאלו מערמת להוציא וכנ"ל וי"א דעיקר הטעם הוא רק משום דזה דומה כנתינה לכתחלה ויש לגזור גם בזה משום שחיקת סממנים ולפי טעם זה אין לאסור להחזיר כ"א בנפלה ע"ג קרקע ולא בנפלה ע"ג כלי כמבואר לקמן בסימן שכ"ח סכ"ה לגבי רטיה שנפלה. דעת כמה אחרונים שמותר ליתן תבן לכתחלה בשבת בנעלים שלנו הסתומים מכל צד, משנ"ב כתב שנכון להחמיר בזה אם לא בעת הצורך. ובבתי שוקיים שקושרים במשיחה סביב שוקיה, אע"פ שאין המשיחה קשורה בהם ולא חיישינן שמא ישתלשלו למטה. אפילו אם המשיחה הוא דבר נוי, ג"כ לאו בכלל תכשיט הוא דנימא דשלפא ומחויא, שהוא צורך למלבוש וכבית יד של הבגד דמי. וגם בודאי לא שלפא שלא יפלו הבתי שוקיים. במשיחה - בשבולי הלקט ובשארי ראשונים איתא במשיחה או ברצועה, ובזה ניחא מה שסיים ולא חיישינן שמא ישתלשלו, ואמשיחה ורצועה קאי. ויוצאה באצעדה שמניחין בזרוע או בשוק, והוא שתהא דבוקה לבשר ולא תשמט. עיין בבה"ל דמיירי שמניחה ומהדקה על בשרה, ולא על הכתונת מלמעלה. ומחמת כן מותר, דלא חיישינן שתשלוף ותחוי דלא יתגלה זרועה. וזה הטעם הוא ג"כ על שוקה. ויש מי שאוסר בשל זרוע, - שאם היא רפויה, חיישינן שמא תפול ואתיא לאתויי. ודוקא בשוק מקילינן מטעם שלא תשלוף ע"מ שלא יתגלה בשרה, אך אין להקל בזרוע. בכל מה שיכולה לצאת, יכולה להתירו ברשות הרבים (כגון חגורתה וכדומה), ואין חוששים שמא תביאנו ארבע אמות ברשות הרבים. והטעם, שכל הדברים שרגילין להסירן, אסרו חז"ל לצאת בהן מביתה כשהיא לבושה בהן, דשמא כשתסירנה אח"כ בר"ה תשכח שהוא שבת ואתיא לאתויי. אבל דברים שמותרת לצאת בהן מביתה משום שאינה רגילה להסירן, מותרת לקשור ולהתיר בר"ה, שממ"נ אם תהיה זכורה שבת בשעת התרה לא אתיא לאתויי, ואם לא תהיה זכורה שבת, אפילו אם נאסור להתיר ולהסיר לא יועיל. --------------------- 👈 מוזמנים להצטרף לאלפי המנויים בערוץ היוטיוב ולקבל עדכונים בכל עת 👉 ​✴כנסו ליותר מ- 3,000 שיעורי וידאו מפאר הדור מרן הרב מאזוז שליט"א בשלל נושאים ✴https://www.ykr.org.il/vod/?rabbi=159 בכתובת אתר כסא רחמים https://www.ykr.org.il תמצאו אלפי שיעורי תורה במגוון רחב של נושאים, מעל 17,000 תשובות לשאלות בכל הנושאים שרק תחשבו, חדשות און ליין על המתרחש בישיבה ועל מרן ראש הישיבה שליט"א, מאמרים מיוחדים ואלפי שיעורי וידאו מרבני הישיבה שיעורי הוידאו והשו"ת מתעדכנים באתר על בסיס יום יומי, במהלך הגלישה באתר תגלו עוד המון דברים מיוחדים, מאמרים, עלונים, גלריות מרהיבות ועוד ועוד, מה שנשאר לכם זה רק להיכנס. כתובת האתר: https://www.ykr.org.il #הרב_מאזוז #כסא_רחמים