יום חמישי כ''ז אייר ברכת הגומל ויום ירושלים

יום חמישי כ"ז אייר דיני ברכת הגומל א. הנוסע ממקום למקום וחוזר בחזרה לעירו, אם שוהה במקום הליכתו שלושה ימים (כולל יום היציאה והחזרה) מברך שם הגומל וכשחוזר מברך שוב בעירו הגומל, אולם אם שוהה שם פחות משלושה ימים מברך רק בחזרתו. (דעת ההליכות שלמה תפילה פכ"ג אות ד' שמברך אפילו שוהה שם יום אחד אך בכה"ח סי' רי"ט אות ה' וכן בחזו"ע ברכות עמ' שס"ט מבואר שדווקא ג' ימים וסב"ל) ב. מנהג בנות אשכנז שלא לברך הגומל אלא רק ביולדת, כיון שבלאו הכי מתקבצים אנשים אבל מנהג בנות ספרד ברכות הגומל גם על שאר דברים ויכולה לברך הגומל מעזרת נשים [בתנאי שמחיצת עזרת נשים אינה מגעת עד התקרה] ויותר צנוע ומכובד שאיש אחר שהתחייב בברכה יעמוד בזמן קריאת התורה ויכווין לפטור את הגברים והנשים מדין שומע כעונה. (שו"ע סי' רי"ט ס"ה ולגבי מנהג אשכנז עיין בקצות השולחן סי' ס"ה ס"ב ומנחת שלמה ח"ב סי' צ' אות ל"א, ולגבי מנהג ספרד עיין בא"ח ש"א פר' עקב ס"ה, כה"ח שם אות ג', חזו"ע ברכות עמ' שמ"ג ועיין שם עמ' שמ"ה שצריך שהמחיצה לא תגיע עד התקרה) מעלת יום כ"ח אייר: ג. הרבה נהגו שלא לומר תחנון מחר כיוון שהיה נס בירושלים וכל ישראל צריכים לשמוח בשמחת ירושלים. (חזו"ע ד' תעניות עמ' תפ"ט שכן הורא הגרב"צ א"ש זצוק"ל, וכן כתב בשו"ת יחו"ד ח"ז סי' פ"א בהערה בסוף שכן הורה לישיבה באשקלון דלא כמש"כ בילקו"י ספיה"ע עמ' תקל"ח שזה היה הוראה רק לעצמו ולא הורה לרבים וע"ע שו"ת ברכת יהודה ברכה ח"ד סי' ט"ו בשם הגרע"י זיע"א, וכן נהגו הרבה מחכמי ירושלים) ד. היום בערב הילולת שמואל הנביא, כתב הגר"ח פלאג'י זיע"א: הנה שמעתי כי בישיבת הרב מוהר"א חיון ז"ל עושים הילולא רבה ביום הזה ונאספו שמה כל ההדרים לעשות בו יומא טבא. (מועד לכל חי סי' ז' אות י"א)