תיעוד נדיר! עשרות ציפורים בכותל המערבי

אם אתם יודעים איזה ציפור זו - תכתבו בתגובות בבקשה.
מוזר ! בעלי כנף רבים מעופפים בכותל המערבי
סיסי הכותל לא נמים ולא ישנים
מחקר מצא כי סיסי החומות המקננים בין אבני הכותל המערבי פעילים 24/7 בשל התאורה החזקה במקום
הסיס נזכר בתנ"ך בספר ירמיהו: "גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ, וְתֹר וְסִיס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה, וְעַמִּי לֹא יָדְעוּ אֵת מִשְׁפַּט ה'" (ירמיהו ח ז).
"סיס החומות הוא ציפור יומית קטנה, שמגיעה לארץ בפברואר מדי שנה כדי לקנן," מסבירה פרופ' קרונפלד-שור מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס.וייז, שחוקרת את השעון הביולוגי בבעלי חיים מסוגים שונים. "הסיסים מקננים בנקיקים שבחומות ובמצוקים, ואף מצאו בית גידול חדש על קירות גבוהים שבנה האדם. בעונת הרבייה הם בדרך כלל פעילים בשעות היום, אז הם עוסקים בציד חרקים מעופפים ובהאכלת הגוזלים. בלילה הם שבים לקן, דוגרים על הביצים או מחממים את הגוזלים לאחר שבקעו. בכותל המערבי, שמציע להם נקיקים רבים לקינון, יש מושבה גדולה של סיסים. במחקר שלנו ביקשנו לבדוק האם התאורה החזקה לאורך הלילה משפיעה על שגרת הפעילות שלהם."


לפני כשנה, סטודנטית מהמעבדה ביקרה בכותל, ושמה לב שמערכת התאורה הוחלפה. המערכת החדשה פועלת במשך כל שעות הלילה בעוצמה גבוהה מאוד של 120 לוקס (יחידה למדידת שטף אור). ד"ר ערן עמיחי, אף הוא חוקר במעבדה, פנה לרב הכותל וקיבל ממנו אישור לחקור את השפעת האור על סיסי החומות המקננים במקום.



ציפורי לילה
במהלך שבועיים בחודש מאי 2019 הקליט ד"ר ערן עמיחי מהמחלקה לזואולוגיה את הקולות האופייניים שמשמיעים הסיסים כשהם ערים, ב-4 אתרי קינון שונים: בכותל המערבי, באוניברסיטת בר-אילן, בתל אביב ובמצוק במדבר יהודה. כמו כן נמדדו רמות התאורה בלילה במקומות אלה: 120 לוקס בכותל, 4 לוקס בבר-אילן, 1 לוקס בתל אביב ו-0.005 לוקס במדבר. "מצאנו שבמדבר, בחיק הטבע, הסיסים התעוררו בזריחה והפסיקו את פעילותם עם שקיעת השמש; בתל אביב ובבר-אילן הם נדמו מעט לאחר שקיעת השמש, ואילו בכותל הם היו פעילים לאורך כל הלילה," אומרים החוקרים.



היבט נוסף של המחקר היה בדיקת תזונתם של הסיסים. "בשעות היום הסיסים ניזונים מחרקים מעופפים פעילי יום," אומרת פרופ' קרונפלד-שור. "רצינו לברר אם בלילה הם צדים גם עשי לילה, שנמשכים אל האור ובדרך כלל ניצודים על ידי עטלפי חרקים. בדיקה של גללי הסיסים בכותל העלתה כי הם אכן מכילים קשקשים של עשים."





אחד ממאה מחקרים מובילים בעולם
הסיסים רגילים לגמוע מרחקים ארוכים בנדודיהם, אבל שמם של סיסי הכותל יצא למרחוק בזכות המחקר בהובלת פרופ' נגה קרונפלד-שור וד"ר ערן עמיחי. המחקר נכלל ברשימת 100 המחקרים המובילים בקטגוריית 'מספר ההורדות מהאינטרנט' – מבין 19,871 מאמרים מדעיים שפורסמו במהלך 2019 בכתב העת המדעי היוקרתי Scientific Reports (מקבוצת Nature). המאמר, שפורסם ביולי 2019, הורד 14,944 פעם במהלך השנה, ומאז כבר חצה את סף ה-15,000. כרגע הוא ממוקם במקום ה-58 ונמצא במגמת עלייה. במכתב הברכה שנשלח לחוקרים כתב העורך הראשי: "זהו הישג יוצא דופן (המעיד כי) עבודתכם המדעית היא בעלת ערך ממשי לקהילת המחקר."

סיס חומות
סִיס הַחוֹמוֹת (שם מדעי: Apus apus) הוא עוף מסדרת הסיסאים. סיס החומות נפוץ בשטח גדול הכולל את רוב ארצות אירופה, צפון אפריקה, המזרח התיכון, ואזורים רחבים במרכז אסיה. הוא נודד לדרום אפריקה בשיא החורף.
סיס החומות, ומינים אחרים של סיסאים, דומים מאד בצורתם החיצונית לסנונית (Hirundo) אולם מדובר בשני מינים שונים משתי סדרות שונות. הדמיון החיצוני מביא לכך שבחלק מהשפות אין הבחנה ברורה בין שמות המינים האלה, אולם מבחינה ביולוגית הם מובחנים היטב.

עוף זה מיוחד מהיבטים רבים. הוא האחרון המגיע למקומות הרבייה הצפוניים והראשון שעוזב אותם. יחסית לעוף בגודלו, הוא מגיע לגיל מופלג - עד היום ידועים סיסי חומות שהגיעו עד לגיל 21 כגיל המבוגר ביותר. סיס החומות מסתגל לתנאי מזג אוויר קשים על ידי כניסה למצב דמוי תרדמת, שבו המטבוליזם שלו יורד לרמה נמוכה ביותר.

הסתגלות סיס החומות לתעופה היא אחד ממאפייניו הייחודיים. גופו התפתח באופן מושלם לתעופה, והוא מבלה כמעט את כל חייו באוויר. הוא נוחת רק לצורך הטלת ביצים וטיפול בצאצאים; סיס החומות מוצא את טרפו באוויר, אוכל תוך כדי תעופה, מנקה את נוצותיו, משחק, מזדווג, אוסף חומרים לקן ואף ישן, בדרך כלל, תוך כדי תעופה.


מראה הכנף של סיס החומות
הכנפיים צרות אך ארוכות, ומאפשרות לו לצוד במהירות ובדייקנות חרקים מעופפים ועכבישים. הוא שותה ממקורות מים שקטים בזמן תעופה או מתרחץ כשמקורו צולל ומתיז מים.

הרגליים קצרות מאוד, בעל ארבע אצבעות חזקות הפונות קדימה לאחיזה ולטיפוס על קירות וצוקים. רגלי הסיס אינן מתאימות להליכה או לעמידה על ענפים. בזמן תעופה הסיס מכנס את רגליו בין נוצות הבטן כך שנראה כאילו הוא חסר רגליים. הדבר מייעל את התעופה של הסיס על ידי הקטנת החיכוך עם האוויר.

זהו מין הסיסאים הנפוץ ביותר בארץ ישראל. הציפור מופיעה בשמי ישראל באמצע פברואר, ונשארת בה מדי שנה כשלושה חודשים וחצי, עד תחילת יוני.

הסיס נזכר בתנ"ך בספר ירמיהו: "גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ, וְתֹר וְסִיס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה, וְעַמִּי לֹא יָדְעוּ אֵת מִשְׁפַּט ה'" (ירמיהו ח ז).