מסכת גיטין דף מח - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 48]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252412 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252500 גיטין דף מח להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א בזמן שהיובל נוהג - ר' יוחנן אמר מביא וקורא, ר"ל אמר מביא ואינו קורא. רבי יוחנן אמר מביא וקורא - קנין פירות כקנין הגוף דמי. ר"ל אמר מביא ואינו קורא - קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי. וצריכא, דאי איתמר בההיא - בההיא קאמר ריש לקיש דכי קא נחית אדעתא דפירא קא נחית, אבל בהך דאדעתא דגופיה קא נחית אימא מודי ליה לר' יוחנן; ואי איתמר בהא - בהא קאמר רבי יוחנן אבל בהך אימא מודי ליה לריש לקיש, צריכא. ת"ש 'הקונה אילן וקרקעו - מביא וקורא'! הכא במאי עסקינן? בזמן שאין היובל נוהג. ת"ש 'הקונה שני אילנות בתוך שדהו של חבירו - מביא ואינו קורא', הא שלשה מביא וקורא! ה"נ בזמן שאין היובל נוהג. והשתא דאמר רב חסדא, מחלוקת ביובל שני אבל ביובל ראשון דברי הכל מביא וקורא דאכתי לא סמך דעתייהו, ל"ק, הא ביובל ראשון, הא ביובל שני. לימא כתנאי, 'מנין ללוקח שדה מאביו והקדישה ואח"כ מת אביו, מניין שתהא לפניו כשדה אחוזה? ת"ל (ויקרא כז כב) 'אם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו' - שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה, יצתה זו שראויה להיות שדה אחוזה, דברי ר' יהודה ור"ש; ר"מ אומר, מניין ללוקח שדה מאביו ומת אביו ואח"כ הקדישה, מניין שתהא לפניו כשדה אחוזה? ת"ל 'אם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו' - שדה שאינה שדה אחוזה, יצתה זו שהיא שדה אחוזה', ואילו לרבי יהודה ור"ש מת אביו ואח"כ הקדישה לא צריכא קרא, מאי לאו בהא קמיפלגי - דר"מ סבר קנין פירות כקנין הגוף דמי, ובהא במיתת אביו הוא דלא ירית ולא מידי, והלכך מת אביו ואח"כ הקדישה צריך קרא, רבי יהודה ור"ש סברי קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי, ובהא במיתת אביו השתא הוא דקא ירית, והלכך מת אביו ואח"כ הקדישה לא צריכא קרא, וכי איצטריך קרא להקדישה ואח"כ מת אביו הוא דאיצטריך? אמר רב נחמן בר יצחק, לעולם אימא לך בעלמא קסברי ר' יהודה ור"ש קנין פירות כקנין הגוף דמי, והכא רבי יהודה ור"ש קרא אשכחו ודרוש; לכתוב רחמנא 'אם את שדה מקנתו אשר לא אחוזתו', מאי 'משדה אחוזתו'? שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה, יצתה זו שראויה להיות שדה אחוזה. א"ר יוסף, אי לאו דא"ר יוחנן קנין פירות כקנין הגוף דמי - לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש, דא"ר אסי א"ר יוחנן, האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל; ואי ס"ד לאו כקנין הגוף דמי, לא משכחת דמייתי ביכורים אלא חד בר חד עד יהושע בן נון! אמר רבא, קרא ומתניתא מסייעי ליה לר"ל; קרא - עמוד ב (ויקרא כה טו) 'במספר שני תבואות ימכר לך', מתניתא - דתניא 'בכור נוטל פי שנים בשדה החוזרת לאביו ביובל'. אמר אביי, נקטינן, בעל בנכסי אשתו צריך הרשאה, ולא אמרן אלא דלא נחית אפירי, אבל נחית אפירי - מיגו דמשתעי דינא אפירי משתעי דינא אגופא: פרק חמישי הניזקין מתני'. הניזקין שמין להן בעידית ובעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית. ר"מ אומר, אף כתובת אשה בבינונית. אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש נכסי' בני חורין, ואפילו הן זיבורית. אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית. אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדין, מפני תיקון העולם. והמוצא מציאה לא ישבע, מפני תיקון העולם: גמ'. 'מפני תיקון העולם'? דאורייתא היא, דכתיב (שמות כב ד) 'מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם'! אמר אביי, לא צריכא אלא לרבי ישמעאל דאמר מדאורייתא בדניזק שיימינן, קמ"ל מפני תיקון העולם שיימינן בדמזיק. מאי רבי ישמעאל? דתניא, ''מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם' - מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק, דברי רבי ישמעאל; רע"א, לא בא הכתוב אלא לגבות לניזקין מן העידית וק"ו להקדש'. ולר' ישמעאל, אכל שמנה משלם שמנה, אכל כחושה משלם שמנה? אמר רב אידי בר אבין, הכא במאי עסקינן? כגון שאכלה ערוגה בין הערוגות, ולא ידעינן אי כחושה אכל אי שמנה אכל, דמשלם ליה ממיטב. אמר רבא, אילו ידעינן דכחושה אכל - משלם כחושה, השתא דלא ידעינן - משלם שמנה? המוציא מחברו עליו הראיה! אלא אמר רב אחא בר יעקב,