מסכת ראש השנה דף לב - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=217140 שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=217106 ראש השנה דף לב להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א וקבעיה רביה בשמיה: מתני'. סדר ברכות, אומר אבות וגבורות וקדושת השם, וכולל מלכיות עמהן ואינו תוקע, קדושת היום ותוקע, זכרונות ותוקע, שופרות ותוקע, ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים, דברי ר' יוחנן בן נורי. אמר לו ר"ע, אם אינו תוקע למלכיות, למה הוא מזכיר? אלא אומר אבות וגבורות וקדושת השם, וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע, זכרונות ותוקע, שופרות ותוקע, ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים: גמ'. אמר לו ר"ע אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר. למה הוא מזכיר? רחמנא אמר אידכר! אלא, למה עשר? לימא תשע, דהואיל ואשתני אשתני. תנו רבנן, מנין שאומרים אבות? שנאמר 'הבו לה' בני אלים'. ומנין שאומרים גבורות? שנאמר 'הבו לה' כבוד ועוז'. ומנין שאומרים קדושות? שנאמר 'הבו לה' כבוד שמו, השתחוו לה' בהדרת קדש'. ומנין שאומרים מלכיות זכרונות ושופרות? ר"א אומר, דכתיב 'שבתון זכרון תרועה מקרא קדש'; 'שבתון' - זה קדושת היום, 'זכרון' - אלו זכרונות, 'תרועה' - אלו שופרות, 'מקרא קדש' - קדשהו בעשיית מלאכה. אמר לו רבי עקיבא, מפני מה לא נאמר 'שבתון' – שבות, שבו פתח הכתוב תחילה? אלא 'שבתון' - קדשהו בעשיית מלאכה, 'זכרון' - אלו זכרונות, 'תרועה' - אלו שופרות, 'מקרא קדש' - זו קדושת היום. מנין שאומרים מלכיות? תניא, רבי אומר, 'אני ה' אלהיכם ובחדש השביעי', זו מלכות. רבי יוסי בר יהודה אומר, אינו צריך, הרי הוא אומר 'והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם', שאין תלמוד לומר 'אני ה' אלהיכם', ומה תלמוד לומר 'אני ה' אלהיכם? זה בנה אב לכל מקום שנאמר בו זכרונות, יהיו מלכיות עמהן. והיכן אומרה לקדושת היום? תניא, 'רבי אומר, עם המלכיות אומרה; מה מצינו בכל מקום ברביעית, אף כאן ברביעית. רשב"ג אומר, עם הזכרונות אומרה; מה מצינו בכל מקום באמצע, אף כאן באמצע. וכשקידשו ב"ד את השנה באושא, ירד ר' יוחנן בן ברוקא לפני רשב"ג, ועשה כר' יוחנן בן נורי. אמר לו רבן שמעון, לא היו נוהגין כן ביבנה. ליום השני ירד רבי חנינא בנו של רבי יוסי הגלילי, ועשה כר"ע. אמר רשב"ג, כך היו נוהגין ביבנה'. למימרא דרבי שמעון בן גמליאל כר' עקיבא ס"ל; והא אמר ר"ע מלכיות עם קדושת היום אמר להו, ורשב"ג אומר קדושת היום עם הזכרונות אמר להו? א"ר זירא, לומר שתוקעין למלכיות. 'ליום השני ירד רבי חנינא'. מאי שני? אילימא יו"ט שני, למימרא דעברוה לאלול? והאמר רבי חנינא בר כהנא, מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר! אמר רב חסדא, מאי 'שני'? ליום שני, לשנה הבאה: מתני'. אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות. ר' יוחנן בן נורי אומר, אם אמר ג' ג' מכולן, יצא: גמ'. הני עשרה מלכיות, כנגד מי אמר? כנגד עשרה הלולים שאמר דוד בספר תהלים. הלולים טובא הוו? הנך דכתיב בהו 'הללוהו בתקע שופר'. רב יוסף אמר, כנגד עשרת הדברות שנאמרו לו למשה בסיני. ר' יוחנן אמר, כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם. הי נינהו? 'ויאמר'? דבראשית ט' הוו! 'בראשית' נמי מאמר הוא, דכתיב 'בדבר ה' שמים נעשו': ר' יוחנן בן נורי אומר אם אמר שלש שלש מכולן יצא: איבעיא להו, היכי קתני? שלש מן התורה, שלש מן הנביאים ושלש מן הכתובים, דהוו תשע, ואיכא בינייהו חדא, או דלמא אחד מן התורה ואחד מן הנביאים ואחד מן הכתובים, דהויין להו שלש, ואיכא בינייהו טובא? ת"ש, דתניא 'אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות, ואם אמר שבע מכולן יצא, כנגד שבעה רקיעים. רבי יוחנן בן נורי אמר, הפוחת לא יפחות משבע, ואם אמר שלש מכולן יצא, כנגד תורה נביאים וכתובים, ואמרי לה כנגד כהנים לוים וישראלים'. אמר רב הונא, אמר שמואל, הלכה כר' יוחנן בן נורי: מתני' אין מזכירין של פורענות. מתחיל בתורה ומשלים בנביא. ר' יוסי אומר, אם השלים בתורה, יצא: עמוד ב [חסר כאן בראש העמוד, עקב מגבלות מקום] מתני'. העובר לפני התיבה ביו"ט של ר"ה, השני מתקיע. ובשעת ההלל, הראשון מקרא את ההלל: גמ'. מאי שנא שני מתקיע? משום דברוב עם הדרת מלך; אי הכי, הלל נמי נימא בשני, משום דברוב עם הדרת מלך? אלא מאי שנא הלל דבראשון, משום דזריזין מקדימין, למצות תקיעה נמי נעביד בראשון, משום דזריזין מקדימין למצות! אמר רבי יוחנן, בשעת גזרת המלכות שנו: מדקאמר 'בשעת הלל', מכלל דבראש השנה ליכא הלל; מ"ט? אמר רבי אבהו, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבש"ע, מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביום הכפורים? אמר להם, אפשר מלך יושב על כסא דין, וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו, וישראל אומרים שירה?: מתני'. שופר של ר"ה, אין מעבירין עליו את התחום, ואין מפקחין עליו את הגל, לא עולין באילן, ולא רוכבין ע"ג בהמה, ולא שטין על פני המים, ואין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות ובין בדבר שהוא משום לא תעשה, אבל אם רצה ליתן לתוכו מים או יין, יתן. אין מעכבין את התנוקות מלתקוע, אבל מתעסקין עמהן עד שילמדו. והמתעסק לא יצא, והשומע מן המתעסק לא יצא: גמ'. מ"ט? שופר עשה הוא, ויו"ט עשה ולא תעשה, ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה: לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה כו': השתא דרבנן אמרת לא, דאורייתא מיבעיא? זו ואין צריך לומר זו קתני: