מסכת סוטה דף מ - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [sota 40]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=249440 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=249487 סוטה דף מ להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א בנעילה דיומא דכיפורי מאי אמר? אמר מר זוטרא, ואמרי לה במתניתא, (תהילים קכח ד) 'הנה כי כן יברך גבר ירא ה' יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל'. היכן אומרן? רב יוסף אמר בין כל ברכה וברכה, ורב ששת אמר בהזכרת השם. פליגי בה רב מרי ורב זביד, חד אמר פסוקא לקבל פסוקא, וחד אמר אכל פסוקא אמר להו לכולהו. א"ר חייא בר אבא, כל האומרן בגבולין - אינו אלא טועה. אמר רבי חנינא בר פפא, תדע דבמקדש נמי לא מיבעי למימרינהו; כלום יש לך עבד שמברכין אותו ואינו מאזין? א"ר אחא בר חנינא, תדע דבגבולין נמי מיבעי למימרינהו; כלום יש עבד שמברכין אותו ואין מסביר פנים? א"ר אבהו, מריש הוה אמינא להו; כיון דחזינא ליה לרבי אבא דמן עכו דלא אמר להו - אנא נמי לא אמינא להו. ואמר רבי אבהו, מריש הוה אמינא עינותנא אנא; כיון דחזינא ליה לרבי אבא דמן עכו, דאמר איהו חד טעמא ואמר אמוריה חד טעמא ולא קפיד - אמינא לאו עינותנא אנא. ומאי עינוותנותיה דרבי אבהו? דאמרה לה דביתהו דאמוריה דרבי אבהו לדביתיה דרבי אבהו, הא דידן לא צריך ליה לדידך, והאי דגחין וזקיף עליה - יקרא בעלמא הוא דעביד ליה! אזלא דביתהו ואמרה ליה לרבי אבהו, אמר לה, ומאי נפקא ליך מינה? מיני ומיניה יתקלס עילאה! ותו, רבי אבהו אימנו רבנן עליה לממנייה ברישא, כיון דחזיה לר' אבא דמן עכו דנפישי ליה בעלי חובות, אמר להו, איכא רבה! ר' אבהו ור' חייא בר אבא איקלעו לההוא אתרא, רבי אבהו דרש באגדתא, רבי חייא בר אבא דרש בשמעתא. שבקוה כולי עלמא לרבי חייא בר אבא, ואזול לגביה דר' אבהו. חלש דעתיה. אמר ליה, אמשל לך משל למה הדבר דומה, לשני בני אדם, אחד מוכר אבנים טובות ואחד מוכר מיני סידקית; על מי קופצין? לא על זה שמוכר מיני סידקית? כל יומא הוה מלוה רבי חייא בר אבא לרבי אבהו עד אושפיזיה, משום יקרא דבי קיסר; ההוא יומא אלויה רבי אבהו לרבי חייא בר אבא עד אושפיזיה, ואפילו הכי לא איתותב דעתיה מיניה. בזמן ששליח צבור אומר 'מודים', העם מה הם אומרים? אמר רב, 'מודים אנחנו לך ה' אלהינו על שאנו מודים לך'. ושמואל אמר, 'אלהי כל בשר על שאנו מודים לך'. רבי סימאי אומר, 'יוצרנו יוצר בראשית על שאנו מודים לך'. נהרדעי אמרי משמיה דרבי סימאי, 'ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו על שאנו מודים לך'. רב אחא בר יעקב מסיים בה הכי, 'כן תחיינו ותחננו ותקבצנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך לשמור חוקיך ולעשות רצונך בלבב שלם על שאנו מודים לך'. אמר רב פפא, הילכך נימרינהו לכולהו. אמר ר' יצחק, לעולם תהא אימת צבור עליך, שהרי כהנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי שכינה. רב נחמן אמר מהכא, (דברי הימים א כח ב) 'ויקם המלך דוד על רגליו ויאמר שמעוני אחי ועמי'; אם 'אחי' למה 'עמי', ואם 'עמי' למה 'אחי'? אמר רבי אלעזר, אמר להם דוד לישראל, אם אתם שומעין לי - אחי אתם, ואם לאו - עמי אתם ואני רודה אתכם במקל. רבנן אמרי, מהכא, ד'אין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן וזהו אחת מתשע תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי', מאי טעמא? לאו משום כבוד צבור? אמר רב אשי, לא, התם שמא נפסקה לו רצועה בסנדלו והדר אזיל למיקטריה, ואמרי בן גרושה או בן חלוצה הוא: ובמקדש ברכה אחת כו': עמוד ב וכל כך למה? לפי שאין עונין אמן במקדש. תנו רבנן, מנין שאין עונין אמן במקדש? שנא' (נחמיה ט ה) 'קומו וברכו את ה' אלהיכם מן העולם ועד העולם'. ומנין שעל כל ברכה וברכה תהלה? שנאמר (נחמיה ט ה) '[ויברכו שם כבודך] ומרומם על כל ברכה ותהלה' - על כל ברכה וברכה תן לו תהלה: מתני'. ברכות כהן גדול כיצד? חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנה לסגן, והסגן נותנה לכהן גדול, וכ"ג עומד ומקבל, וקורא (ויקרא טז א) 'אחרי מות' (ויקרא כג כז) ו'אך בעשור', וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר, יתר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן. (במדבר כט ז) 'ובעשור' שבחומש הפקודים קורא על פה. ומברך עליה שמנה ברכות, על התורה ועל העבודה ועל ההודייה ועל מחילת העון ועל המקדש ועל ישראל ועל הכהנים ועל ירושלים והשאר תפלה: גמ'. שמעת מינה חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב? אמר אביי, כולה משום כבודו דכ"ג הוא: וכ"ג עומד ומקבל וקורא וכו': עומד מכלל דיושב הוא, והאמר מר אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, שנאמר (שמואל ב ז יח) 'ויבא המלך דוד וישב לפני ה' ויאמר מי אנכי' וגו'? כדאמר רב חסדא בעזרת נשים, הכא נמי בעזרת נשים. מיתיבי, 'והיכן קורין בו? בעזרה; רבי אליעזר בן יעקב אומר בהר הבית, שנא'