מסכת כתובות דף ו - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 6]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232880 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232991 כתובות דף ו להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א או הלכה כר"ש? (איתמר,) בבי רב אמרי רב שרי ושמואל אסר, בנהרדעא אמרי רב אסר ושמואל שרי. אמר רב נחמן בר יצחק, וסימניך, אלו מקילין לעצמן ואלו מקילין לעצמן. ורב שרי? והאמר רב שימי בר חזקיה משמיה דרב, האי מסוכריא דנזייתא אסור להדוקה ביומא טבא? בההוא אפילו ר"ש מודה, דאביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה ר"ש בפסיק רישיה ולא ימות. והא אמר רב חייא בר אשי, אמר רב, הלכה כרבי יהודה, ורב חנן בר אמי אמר שמואל, הלכה כרבי שמעון, ורב חייא בר אבין מתני לה בלא גברי, רב אמר הלכה כר' יהודה ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון? לעולם רב כרבי יהודה סבירא ליה; להך לישנא דאמר דם מיפקד פקיד - מקלקל הוא אצל הפתח, להך לישנא דאמר דם חבורי מיחבר - מקלקל בחבורה הוא. מתיב רב חסדא, 'תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונשאת, ב"ש אומרים נותנין לה ארבעה לילות, וב"ה אומרים עד שתחיה המכה; הגיע זמנה לראות ונשאת, בש"א נותנין לה לילה הראשון, ובית הלל אומרים עד מוצאי שבת ארבעה לילות', עמוד ב מאי לאו דאי לא בעל מצי בעיל אפילו בשבת? אמר רבא, לא, לבר משבת. אמר ליה אביי, והא 'עד מוצאי שבת ארבעה לילות' קתני? אלא אמר רבא, כשבעל. אי כשבעל, מאי קמ"ל? קמ"ל דשרי למיבעל בשבת, כדשמואל, דאמר שמואל פירצה דחוקה מותר ליכנס בה בשבת, ואע"פ שמשיר צרורות. מתיב רב יוסף, 'חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה'; מאי לאו דטריד דבעי למיבעל? אמר ליה אביי, לא, דטריד דלא בעיל. אמר ליה רבא, ומשום טירדא פטור? אלא מעתה טבעה ספינתו בים הכי נמי דפטור? וכי תימא ה"נ, והאמר רבי אבא בר זבדא אמר רב אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין שנא' בהן (יחזקאל כד יז) 'פאר'? אלא אמר רבא, תנאי היא, דתנא חדא 'אם לא עשה מעשה בראשון - פטור אף בשני, בשני - פטור אף בשלישי', ותניא אידך 'ראשון ושני פטור, שלישי חייב'. ואביי? התם נמי בטירדא פליגי, והני תנאי כי הני תנאי, דתניא, 'הכונס את הבתולה לא יבעול בתחלה בשבת, וחכמים מתירין'. מאן חכמים? אמר רבה, רבי שמעון היא, דאמר דבר שאין מתכוין מותר. אמר ליה אביי, והא מודה ר' שמעון בפסיק רישיה ולא ימות? אמר ליה, לא כהללו בבליים שאין בקיאין בהטייה, אלא יש בקיאין בהטייה. א"כ טורד למה? לשאינו בקי. יאמרו בקי מותר שאינו בקי אסור? רוב בקיאין הן. אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי, אלא מעתה שושבינין למה? מפה למה? א"ל, התם שמא יראה ויאבד. מתיב רבי אמי, 'המפיס מורסא בשבת - אם לעשות לה פה חייב ואם להוציא ממנה ליחה