מסכת חגיגה דף ט - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=226296 שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=226322 חגיגה דף ט להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א לא שנו אלא שלא גמר, אבל גמר - חוזר ומקריב. מאי גמר? אילימא גמר קרבנותיו, מאי מקריב? אלא שלא גמר היום, אבל גמר היום - חוזר ומקריב: מתני'. מי שלא חג ביו"ט הראשון של חג - חוגג את כל הרגל ויו"ט האחרון של חג. עבר הרגל ולא חג - אינו חייב באחריותו; על זה נאמר (קהלת א טו) 'מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות'. ר' שמעון בן מנסייא אומר, איזהו 'מעוות שאינו יכול להתקן'? זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר; א"ת בגונב וגוזל, יכול הוא להחזירו ויתקן. ר"ש בן יוחי אומר, אין קורין 'מעוות', אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות; ואיזה? זה תלמיד חכם הפורש מן התורה: גמ'. מנהני מילי? אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל, נאמר 'עצרת' בשביעי של פסח, ונאמר 'עצרת' בשמיני של חג; מה להלן לתשלומין, אף כאן לתשלומין. מופנה! דאי לאו מופנה, איכא למיפרך, מה לשביעי של פסח שכן אינו חלוק משלפניו, תאמר בשמיני של חג שחלוק משלפניו! לאיי אפנויי מופנה; מכדי מאי 'עצרת' עצור בעשיית מלאכה, הכתיב (דברים טז ח) 'לא תעשה מלאכה', 'עצרת' דכתב רחמנא למה לי? אלא שמע מינה לאפנויי. ותנא מייתי לה מהכא, דתניא (ויקרא כג מא) ''וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים', יכול יהא חוגג והולך כל שבעה? ת"ל 'אותו', אותו אתה חוגג ואי אתה חוגג כל שבעה. אם כן למה נאמר שבעה? לתשלומין. ומנין שאם לא חג יו"ט הראשון של חג, שחוגג והולך את כל הרגל ויום טוב האחרון? ת"ל (ויקרא כג מא) 'בחדש השביעי תחגו אותו'. אי בחדש השביעי, יכול יהא חוגג והולך החדש כולו? ת"ל 'אותו', אותו אתה חוגג ואי אתה חוגג חוצה לו. ומאי תשלומין? ר' יוחנן אמר, תשלומין לראשון. ור' אושעיא אמר, תשלומין זה לזה. מאי בינייהו? א"ר זירא, חיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני איכא בינייהו; רבי יוחנן אמר תשלומין לראשון - כיון דלא חזי בראשון לא חזי בשני, ור' אושעיא אמר תשלומין זה לזה - אע"ג דלא חזי בראשון חזי בשני. ומי א"ר יוחנן הכי? והאמר חזקיה, נטמא ביום – מביא, בלילה - אינו מביא, ורבי יוחנן אמר, אף בלילה נמי מביא? א"ר ירמיה, שאני טומאה, דיש לה תשלומין בפסח שני. מתקיף לה רב פפא, הניחא למאן דאמר פסח עמוד ב שני תשלומין דראשון הוא; אלא למ"ד שני רגל בפני עצמו הוא, מאי איכא למימר? אלא אמר רב פפא, קסבר רבי יוחנן לילה אינו מחוסר זמן. ומי א"ר יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן, ראה אחת בלילה ושתים ביום – מביא, שתים בלילה ואחת ביום - אינו מביא; ואי ס"ד קסבר רבי יוחנן לילה אינו מחוסר זמן, אפילו שתים בלילה ואחת ביום – מביא? כי קא"ר יוחנן לדברי האומר לילה מחוסר זמן. לדברי האומר? פשיטא! שתים ביום ואחת בלילה אצטריכא ליה; סלקא דעתך אמינא כאתקפתא דרב שישא בריה דרב אידי, קמ"ל כדרב יוסף: עבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו, ועל זה נאמר 'מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות': א"ל בר הי הי להלל, האי 'להימנות', 'להמלאות' מיבעי ליה? אלא זה שמנוהו חביריו לדבר מצוה והוא לא נמנה עמהן. תניא נמי הכי, ''מעוות לא יוכל לתקון' - זה שביטל ק"ש של שחרית או קריאת שמע של ערבית, או שביטל תפלה של שחרית או תפלה של ערבית; 'וחסרון לא יוכל להימנות' - זה שנמנו חביריו לדבר מצוה והוא לא נמנה עמהן'. א"ל בר הי הי להלל, מאי דכתיב (מלאכי ג יח) 'ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, בין עובד אלהים לאשר לא עבדו'; היינו 'צדיק' היינו 'עובד אלהים', היינו 'רשע' היינו 'אשר לא עבדו'? א"ל, 'עבדו' ו'לא עבדו' - תרוייהו צדיקי גמורי נינהו, ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד. א"ל, ומשום חד זימנא קרי ליה 'לא עבדו'? א"ל, אין! צא ולמד משוק של חמרין, עשרה פרסי – בזוזא, חד עשר פרסי - בתרי זוזי. א"ל אליהו לבר הי הי, וא"ל לר' אלעזר, מאי דכתיב (ישעיה מח י) 'הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עוני'? מלמד שחזר הקב"ה על כל מדות טובות ליתן לישראל, ולא מצא אלא עניות. אמר שמואל, ואיתימא רב יוסף, היינו דאמרי אינשי 'יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא': ר' שמעון בן מנסיא אומר, אי זה הוא מעוות לא יוכל לתקון? זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר וכו': הוליד – אין, לא הוליד – לא? והא תניא, 'רבי שמעון בן מנסיא אומר, גונב אדם - אפשר שיחזיר גנבו ויתקן, גוזל אדם - אפשר שיחזיר גזלו ויתקן, אבל הבא על אשת איש ואסרה לבעלה - נטרד מן העולם והלך לו. רבי שמעון בן יוחי אומר, אין אומר 'בקרו גמל' 'בקרו חזיר', אלא 'בקרו טלה', ואי זה? זה תלמיד חכם שפירש מן התורה. רבי יהודה בן לקיש אמר, כל תלמיד חכם שפירש מן התורה, עליו הכתוב אומר (משלי כז ח) 'כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו', ואומר (ירמיה ב ה) 'מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי'? לא קשיא, כאן באחותו פנויה, כאן באשת איש. ואי בעית אימא, הא והא באשת איש, ולא קשיא, כאן