שיחת רשכבה''ג מרן ראש הישיבה רבי משה הלל הירש ערב שבועות בהיכל ישיבת מיר, ערב שבועות תשפ"ד

משא רבי משה הלל הירש במעמד אלפים בהיכלה של ישיבת מיר המעטירה: "כשיש יראת וכבוד התורה, אז הלימוד גם מרומם את האדם מה שאין שייך בסתם חכמה" "האדם נברא להיות מידבק בבוראו, ומה מביא אותנו למדרגה הזו, לתכלית הזו להדבק בבוראו, התורה" * "וזה חייב להיות כפוף לעבודה לתיקון המידות ולהגביל את עצמנו בתענוגים" * את הדברים אמר מרן שליט"א כהכנה רבתי לחג מתן תורה בהיכל המרכזי של מבצר התורה הגדול בעולם לבקשת הגאונים הגדולים ראשי הישיבה שליט"א "לולא קבלת התורה, ר’ יוסף יכול היה להיות מדען גדול, אבל במהותו היה נשאר אותו יוסף מהשוק, ה’נתיבות’ אומר שבמתן תורה התחדשו ג’ דברים שאין בז’ מצוות בני נח א. עצם לימוד התורה – ועל זה מברכים ’לעסוק בדברי תורה’, ב. שיש פנימיות לתורה, וזה הברכה ’המלמד תורה לעמ"י’ ג. הכח שיש בידנו לפסוק הלכה אפילו כשטעות בידנו וזהו ’ונתן לנו את תורתו’, תורה, הוא לא לימוד חכמה מהחכמות, תורה מרוממת את האדם" את הדברים אמר מרן שליט"א בנוכחות הגאונים הגדולים ראשי הישיבה שליט"א ובהשתתפות אלפים אשר נדחקו בהיכלותיה ומבואותיה במטרה להתגדל ולהתרומם ערב היום הנשגב מתן תורה. ברגעים שקדמו למעמד הגדול ניתן היה להבחין בהמוני אברכים ובחורי חמד כשהם נוהרים אל עבר המבנה המרכזי של מבצר התורה הגדול בעולם, שם בעוד שעה קלה יחל משאו של מעתיק השמועה אשר נעתר לבקשת הגאונים הגדולים ראשי הישיבה שליט"א לבוא ולגלות גם את אזני בניה שלה מסוד ההכנה הראויה לקבלת התורה. מרן הגרמ"ה הירש שליט"א פתח "ברשות ראשי הישיבה שליט"א, אנחנו עכשיו כמעט בערב שבועות, ידוע מהרמח''ל שהגילויים הרוחניים שהיו בכלל ישראל במהלך הזמן, מתחדשים הם בכל שנה, א"כ יש לנו את הכח גם היום לקבל איזה מדריגה של קבלת התורה". "ואולם צריך לדעת הרי בספרים מובא שלימוד התורה מלבד שהוא הכרחי לצורך קיום המצוות, הוא גם מטרה בפנ"ע כדי להידבק בבורא, ובזה מתקיימת תכלית הבריאה, זה יש רק לנו, לגויים אין את זה בכלל, לא שייך כל הענין הזה אצל גוים". וכאן חידד מרן שליט"א את הדרך לידבק בבורא שאין די בלימוד התורה גרידא כי אם "בכפוף לג’ דברים א. עניין התענוגים, כי כידוע ’המרבה בעידונים לא תשכון בתוכו החכמה’, אדם שהוא גשמי זה סתירה לתורה. נכון, לא להתנזר, אבל לפחות לדעת שיש גבול". "ב. עבודת המידות, התורה אינה שוכנת לעולם בגוף שאינו בעל מידות טובות". "ג. יש עוד ענין שאולי קשה יותר ליישם מבחינה מסויימת, אדם יכול ללמוד תורה, אבל העניין הזה של 'נתרוממתי', בלי זה, זה יהיה כמו כל החכמות. ואיך מתרוממים? אחד מהתנאים זה יראה מהתורה, כלומר כבוד התורה, הפשט אפילו לא לשבת במקום שיש ספרים, ואם לא לומד בצורה הנכונה נחשב לו כמו שח''ו למד מתמטיקה". כאן פנה מרן שליט"א ועמד על עניין רציפות הלימוד ומאידך ח"ו על עוון ביטול תורה: "הייתי מוסיף עוד נקודה, ביטול תורה זה הדבר שהכי קשה בשבילנו להתחזק בזה, אבל ביטול תורה זה בזיון לתורה בדרגה מסויימת וזה מוריד את כל העניין של השלימות וכמה מפסידים אם אין את זה, וזה דבר קשה קשה מאוד". "אני לא מדבר כמובן במאה אחוז אבל לכל הפחות כמו שר' איצלה’ בלאזר אומר שבשאר המצוות אם אדם לא יניח תפילין יום אחד או לא יאכל מצה בפסח יצטער מאוד מאוד אבל מי שיבטל תורה כמה שעות בלי שום סיבה אמיתית ימשיך לחיות בהרגשה נורמלית, אז לכל הפחות ננסה להגיע לזה שלא יהיה ח''ו מצב של ממש בזיון התורה, לכה''פ להיות דואג ומצטער שביטלתי". "אז למעשה", סיכם מרן שליט"א את הדברים המרוממים: "לימוד וכבוד התורה עם המידות טובות והמיעוט תענוגים, זה מה שיביא לנו את הס"ד להכנס לשבועות ולערב שבועות בכל הכח להגדיל תורה ולהאדירה וזה יביא כבוד שמים ומשיח צדקנו במהרה בימינו אמן".