ברכת החודש

​כשמודז'יץ וקרליבך נפגשים: לקראת ראש חודש ניסן רגע של הוד בברכת החודש ​ישנם רגעים במוזיקה החסידית שבהם הזמן עוצר מלכת, בחגיגת השבע ברכות, זכינו לרגע כזה. על הבמה התחברו עבר, הווה ועתיד בביצוע יוצא דופן. ​השורשים: ברכת החודש במודז'יץ היא לא סתם תפילה – היא יצירת אמנות. האדמו"ר ה"אמרי אש" זצ"ל יצק לתוך המילים "יהי רצון" עומק מוזיקלי נדיר, כזה שר' שלמה קרליבך נהג להתבטל בפניו. ר' שלמה, ששאב השראה עצומה מהמעיין המודז'יצאי, ידע לקחת את ה"תנועות" המורכבות ולהפוך אותן לשירת הלב שחודרת לכל נפש. ​הביצוע: הניגון הזה קם לתחייה בעיבוד אקוסטי מרטט. מנחם הוכמן (אני) עם הגיטרה בנוסח המשותף והייחודי שנע בין הדיוק המודז'יצאי לכיסופים הקרליבכיים. לצידי, דובי זינגר על החליל צד מוסיף שכבות של געגוע, ובנימין גולדיש על הקחון נותן את הקצב הפועם של החודש המתחדש. ​ההקדשה: הביצוע הוקדש בהתרגשות לסבא של החתן היקר, מעמודי התווך של חסידי מודז'יץ, הר"ר אשר קרפפן הי"ו. עבורו ועבור המסובים, זו לא הייתה רק הופעה, אלא דרישת שלום חיה מבית אבא, עטופה באהבה ובהתחדשות. ​"חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם..." – הביצוע הזה הזכיר לכולנו שגם בתוך המורכבות של הדור, הניגון הישן הוא זה שפותח את שערי הלב.