מסכת בבא מציעא דף כא - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [bava metsia 21]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=269973 שמע https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=270090 בבא מציעא דף כא להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א דשיילינן להו לסהדי אי פרוע אי לא פרוע. ת"ש 'סמפון שיש עליו עדים – כשר'? מאי עדים? עדי קיום. הכי נמי מסתברא, מדקתני סיפא 'ושאין עליו עדים פסול', מאי 'אין עליו עדים'? אילימא דליכא עלויה עדים כלל - צריכא למימר דפסול? אלא לאו עדי קיום. גופא 'סמפון שיש עליו עדי' - יתקיים בחותמיו, אין עליו עדים ויוצא מתחת ידי שליש או שיוצא לאחר חיתום שטרות – כשר'. יוצא מתחת ידי שליש - דהא הימניה מלוה לשליש. יוצא לאחר חיתום שטרות נמי - דאי לאו דפריע לא הוה מרע ליה לשטריה: פרק שני אלו מציאות מתני'. אלו מציאות שלו, ואלו חייב להכריז. אלו מציאות שלו - מצא פירות מפוזרין, מעות מפוזרות, כריכות ברשות הרבים ועגולי דבילה, ככרות של נחתום, מחרוזות של דגים וחתיכות של בשר וגיזי צמר הלקוחין ממדינתן ואניצי פשתן ולשונות של ארגמן, הרי אלו שלו, דברי רבי מאיר. ר' יהודה אומר, כל שיש בו שינוי - חייב להכריז. כיצד? מצא עגול ובתוכו חרס, ככר ובתוכו מעות. רבי שמעון בן אלעזר אומר, כל כלי אנפוריא - אין חייב להכריז: גמ'. מצא פירות מפוזרין, וכמה? א"ר יצחק, קב בארבע אמות. היכי דמי? אי דרך נפילה - אפילו טובא נמי! ואי דרך הינוח - אפילו בציר מהכי נמי לא! א"ר עוקבא בר חמא, במכנשתא דבי דרי עסקינן; קב בארבע אמות דנפיש טרחייהו - לא טרח איניש ולא הדר אתי ושקיל להו, אפקורי מפקר להו, בציר מהכי - טרח והדר אתי ושקיל להו ולא מפקר להו. בעי רבי ירמיה, חצי קב בשתי אמות מהו? קב בארבע אמות טעמא מאי? משום דנפיש טרחייהו - חצי קב בשתי אמות כיון דלא נפיש טרחייהו לא מפקר להו, או דלמא משום דלא חשיבי - וחצי קב בשתי אמות כיון דלא חשיבי מפקר להו; קביים בשמונה אמות מהו? קב בארבע אמות טעמא מאי? משום דנפיש טרחייהו - וכ"ש קביים בשמונה אמות כיון דנפישא טרחייהו טפי מפקר להו, או דלמא משום דלא חשיבי - וקביים בשמונה אמות כיון דחשיבי לא מפקר להו; קב שומשמין בארבע אמות מהו? קב בארבע אמות טעמא מאי? משום דלא חשיבי - ושומשמין כיון דחשיבי לא מפקר להו, או דלמא משום דנפיש טרחייהו - וכ"ש שומשמין כיון דנפיש טרחייהו טפי מפקר להו; קב תמרי בארבע אמות קב רמוני בארבע אמות מהו? קב בארבע אמות טעמא מאי? משום דלא חשיבי - קב תמרי בארבע אמות קב רמוני בארבע אמות נמי כיון דלא חשיבי מפקר להו, או דלמא משום דנפישא טרחייהו - וקב תמרי בארבע אמות וקב רמוני בארבע אמות כיון דלא נפיש טרחייהו לא מפקר להו, מאי? תיקו: איתמר, עמוד ב יאוש שלא מדעת, אביי אמר לא הוי יאוש, ורבא אמר הוי יאוש. בדבר שיש בו סימן - כולי עלמא לא פליגי דלא הוי יאוש, ואף על גב דשמעיניה דמיאש, לסוף לא הוי יאוש, דכי אתא לידיה - באיסורא הוא דאתא לידיה, דלכי ידע דנפל מיניה לא מיאש, מימר אמר - סימנא אית לי בגויה, יהבנא סימנא ושקילנא ליה! בזוטו של ים ובשלוליתו של נהר - אע"ג דאית ביה סימן רחמנא שרייה, כדבעינן למימר לקמן. כי פליגי בדבר שאין בו סימן, אביי אמר לא הוי יאוש - דהא לא ידע דנפל מיניה, רבא אמר הוי יאוש - דלכי ידע דנפל מיניה מיאש, מימר אמר - סימנא לית לי בגויה, מהשתא הוא דמיאש. (סימן פמג"ש ממקגט"י ככסע"ז) תא שמע 'פירות מפוזרין' - הא לא ידע דנפל מיניה? הא אמר רב עוקבא בר חמא הכא במכנשתא דביזרי עסקינן, דאבידה מדעת היא. ת"ש 'מעות מפוזרות הרי אלו שלו' – אמאי? הא לא ידע דנפל מיניה? התם נמי כדרבי יצחק דאמר אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה, הכא נמי אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה. ת"ש 'עיגולי דבילה וככרות של נחתום הרי אלו שלו' – אמאי? והא לא ידע דנפל מיניה! התם נמי אגב דיקירי מידע ידע בהו ת"ש 'ולשונות של ארגמן הרי אלו שלו' – ואמאי? הא לא ידע דנפל מיניה! התם נמי אגב דחשיבי משמושי ממשמש בהו, וכדרבי יצחק. ת"ש 'המוצא מעות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובכל מקום שהרבים מצויין שם - הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתיאשין מהן', והא לא ידע דנפל מיניה? אמר רבי יצחק, אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה. ת"ש 'מאימתי כל אדם מותרים בלקט? משילכו בה הנמושות', ואמרינן מאי נמושות? וא"ר יוחנן סבי דאזלי אתיגרא, ריש לקיש אמר לקוטי בתר לקוטי, ואמאי? נהי דעניים דהכא מיאשי, איכא עניים בדוכתא אחריתא דלא מיאשי! אמרי, כיון דאיכא עניים הכא - הנך מעיקרא איאושי מיאש, ואמרי, עניים דהתם מלקטי ליה. ת"ש 'קציעות בדרך ואפילו בצד שדה קציעות וכן תאנה הנוטה לדרך ומצא תאנים תחתיה - מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר, בזיתים ובחרובים – אסור', בשלמא רישא לאביי לא קשיא - אגב דחשיבי ממשמש בהו, תאנה נמי מידע ידיע דנתרא, אלא סיפא לרבא קשיא - דקתני 'בזיתים ובחרובים אסור'? אמר רבי, אבהו שאני זית הואיל וחזותו מוכיח עליו, ואע"ג דנתרין זיתי - מידע ידיע דוכתא דאיניש איניש הוא. אי הכי אפילו רישא נמי? אמר רב פפא, תאנה עם נפילתה נמאסת. תא שמע 'הגנב שנטל מזה ונתן לזה וכן גזלן שנטל מזה ונתן לזה