מסכת גיטין דף סה - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 65]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252429 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252517 גיטין דף סה להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א כעין דאורייתא תקון! ואידך, כי אמרינן כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון - במילתא דאית לה עיקר מה"ת, אבל מילתא דלית לה עיקר מן התורה – לא. מתיב רב אויא, 'מערימין על מעשר שני, כיצד? אומר אדם לבנו ובתו הגדולים, לעבדו ושפחתו העברים, הא לכם מעות הללו ופדו בהן מעשר שני זה, (ואוכלו בלא חומש)'. האי שפחה ה"ד? אי דאתיא ב' שערות - מאי בעיא גביה? אלא לאו דלא אתיא ב' שערות! הכא במאי עסקינן? במעשר בזמן הזה דרבנן. ואמה העבריה בזמן הזה מי איכא? והתניא 'אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג'? אלא בעציץ שאינו נקוב דרבנן. אמר רבא, ג' מדות בקטן - צרור וזורקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים, וכנגדן בקטנה מתקדשת למיאון; הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין, וכנגדן בקטנה מתגרשת בקידושי אביה; הגיעו לעונת נדרים - נדריהן נדר והקדשן הקדש, וכנגדן בקטנה חולצת, ולמכור בנכסי אביו עד שיהא בן עשרים: מתני'. קטנה שאמרה 'התקבל לי גיטי' - אינו גט עד שיגיע גט לידה, לפיכך אם רצה הבעל לחזור יחזור, שאין קטן עושה שליח. ואם אמר לו אביה 'צא והתקבל לבתי גיטה' - אם רצה לחזור לא יחזור. האומר 'תן גט זה לאשתי במקום פלוני' ונתנו לה במקום אחר – פסול. 'הרי היא במקום פלוני' ונתנו לה במקום אחר – כשר. האשה שאמרה 'התקבל לי גיטי במקום פלוני' וקיבלו לה במקום אחר – פסול. ר' אלעזר מכשיר. 'הבא לי גיטי ממקום פלוני' והביאו לה ממקום אחר - כשר: גמ'. ורבי אלעזר, מאי שנא רישא דלא פליג ומאי שנא סיפא דפליג? איהו דמדעתיה מגרש – קפיד, איהי דבעל כרחה מתגרשת - מראה מקום היא לו: מתני'. 'הבא לי גיטי' - אוכלת בתרומה עד שיגיע גט לידה, 'התקבל לי גיטי' - אסורה לאכול בתרומה מיד. 'התקבל לי גיטי במקום פלוני' - אוכלת בתרומה עד שיגיע גט לאותו מקום. ר"א אוסר מיד: גמ'. וגיטא מיהא הוי? והאמרת רישא לא הוי גיטא! לא צריכא דאמרה ליה 'התקבל לי גיטא במתא מחסיא וזימנין דמשכחת ליה בבבל', וה"ק ליה, משקל - כל היכא דמשכחת ליה שקליה מיניה, עמוד ב גיטא לא הוי עד דמטית למתא מחסיא: ורבי אלעזר אוסר מיד: פשיטא, דהא מראה מקום היא לו! לא צריכא, דאמרה ליה 'זיל למזרח דאיתיה במזרח', וקא אזל למערב; מהו דתימא במערב הא ליתיה, קמ"ל דילמא בהדי דקאזיל מיגס גאיס ביה ויהב ליה גיטא. האומר לשלוחו ערב לי בתמרים ועירב לו בגרוגרות, בגרוגרות ועירב לו בתמרים - תני חדא 'עירובו עירוב', ותניא אידך 'אין עירובו עירוב'? אמר רבה, ל"ק, הא רבנן, הא רבי אלעזר; הא רבנן דאמרי קפידא, הא רבי אלעזר דאמר מראה מקום היא לו. ורב יוסף אמר, הא והא רבנן - כאן בשלו, כאן בשל חבירו. א"ל אביי, ואלא הא דתניא 'האומר לשלוחו ערב לי במגדל ועירב לו בשובך בשובך ועירב לו במגדל', דתניא חדא 'עירובו עירוב' ותניא אידך 'אין עירובו עירוב', התם מאי שלו ושל חבירו איכא? התם נמי איכא פירי דמגדל ופירי דשובך: מתני'. האומר 'כתבו גט ותנו לאשתי', 'גרשוה', 'כתבו איגרת ותנו לה' - הרי אלו יכתבו ויתנו. 'פטרוה', 'פרנסוה', 'עשו לה כנימוס', 'עשו לה כראוי' - לא אמר כלום: גמ'. ת"ר, 'שלחוה' 'שבקוה' 'תרכוה' - הרי אלו יכתבו ויתנו. 'פטרוה' 'פרנסוה' 'עשו לה כנימוס' 'עשו לה כראוי' - לא אמר כלום. תניא, 'רבי נתן אומר, פטרוה - דבריו קיימין, פיטרוה - לא אמר כלום'. אמר רבא, רבי נתן דבבלאה הוא ודייק בין פיטרוה לפטרוה, תנא דידן דבר א"י הוא לא דייק. איבעיא להו, 'הוציאוה' מהו? 'עזבוה' מהו? 'התירוה' מהו? 'הניחוה' מהו? 'הועילו לה' מהו? 'עשו לה כדת' מהו? פשוט מיהא חדא, דתניא 'עשו לה כדת עשו לה כנימוס עשו לה כראוי - לא אמר כלום': מתני' בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר 'כתבו גט לאשתי' - הרי אלו יכתבו ויתנו, חזרו לומר אף המפרש והיוצא בשיירא. רבי שמעון שזורי אומר, אף המסוכן: גמ'. גניבא יוצא בקולר הוה. כי הוה קא נפיק, אמר, 'הבו ארבע מאה זוזי לרבי אבינא מחמרא דנהר פניא'. אמר רבי זירא,