מסכת קידושין דף כ - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 20]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257469 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257387 קידושין דף כ להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א לקרובים; והלא דין הוא, אם מוכרה לפסולין - לא ימכרנה לקרובים? מה למוכרה לפסולין שאם רצה לייעד מייעד - ימכרנה לקרובים שאם רצה לייעד אינו מייעד? אמר קרא 'לאמה' - מלמד שמוכרה לקרובים'. ור"מ, לפסולין נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לר"א, בקרובים סבר לה כרבנן דאמרי אין מוכרה לקרובים. תני חדא 'מוכרה לאביו ואין מוכרה לבנו', ותניא אידך 'אין מוכרה לא לאביו ולא לבנו'. בשלמא אינו מוכרה לא לאביו ולא לבנו – כרבנן, אלא מוכרה לאביו ואין מוכרה לבנו – כמאן? לא כרבנן ולא כרבי אליעזר! לעולם כרבנן, מודו רבנן היכא דאיכא צד יעוד: ת"ר (שמות כא ג) 'אם בגפו יבא בגפו יצא' - בגופו נכנס בגופו יצא. רבי אליעזר בן יעקב אומר, יחידי נכנס יחידי יצא. מאי '(בגפו) בגופו נכנס בגופו יצא'? אמר רבא, לומר שאינו יוצא בראשי אברים כעבד. א"ל אביי, ההוא מ'לא תצא כצאת העבדים' נפקא! אי מהתם הוה אמינא ניתיב ליה דמי עיניה וניפוק, קמ"ל. 'ר' אליעזר בן יעקב אומר יחידי נכנס יחידי יצא'. מאי 'יחידי יצא'? אמר רב נחמן בר יצחק, הכי קאמר, יש לו אשה ובנים - רבו מוסר לו שפחה כנענית, אין לו אשה ובנים - אין רבו מוסר לו שפחה כנענית. ת"ר, נמכר במנה והשביח ועמד על מאתים, מנין שאין מחשבין לו אלא מנה? שנאמר (ויקרא כה נא) 'מכסף מקנתו'. נמכר במאתים והכסיף ועמד על מנה, מנין שאין מחשבין לו אלא מנה? תלמוד לומר (ויקרא כה נב) 'כפי שניו'. אין לי אלא עבד הנמכר לעובד כוכבים - הואיל ונגאל בקרובים ידו על התחתונה, נמכר לישראל מנלן? ת"ל 'שכיר' 'שכיר' לגזירה שוה. אמר אביי, הריני כבן עזאי בשוקי טבריא! א"ל ההוא מרבנן לאביי, מכדי הני קראי איכא למידרשינהו לקולא ואיכא למידרשינהו לחומרא, מאי חזית דדרשינהו לקולא? נידרשינהו לחומרא! לא סלקא דעתך, מדאקיל רחמנא לגביה, דתניא '(דברים טו טז) 'כי טוב לו עמך' - עמך במאכל ועמך במשתה, שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכים והוא ישן על גבי התבן; מכאן אמרו - כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו'. ואימא הני מילי לענין אכילה ושתיה, כי היכי דלא ליצטער ליה, הא לענין פדיון - נחמיר עליה, מדרבי יוסי בר' חנינא, דתניא, 'רבי יוסי ברבי חנינא אומר, בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית, אדם נושא ונותן בפירות שביעית - לסוף מוכר את מטלטליו, שנאמר (ויקרא כה) 'בשנת היובל תשובו איש אל אחוזתו', וסמיך ליה 'וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך' - דבר הנקנה מיד ליד. לא הרגיש - לסוף מוכר את שדותיו, שנאמר (ויקרא כה כה) 'כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו'. לא באת לידו עד שמוכר את ביתו, שנאמר (ויקרא כה כט) 'כי ימכור בית מושב עיר חומה''. מאי שנא התם דאמר 'לא הרגיש', ומאי שנא הכא דאמר 'לא באת לידו'? כדרב הונא, דאמר רב הונא, כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה - הותרה לו. הותרה לו סלקא דעתך? אלא נעשית לו כהיתר. 'לא באת לידו עד שמוכר את בתו, שנאמר (שמות כא ז) 'וכי ימכור איש את בתו לאמה''. ואע"ג דבתו לא כתיבא בהאי ענינא - הא קמ"ל ניזבין אינש ברתיה ולא ניזיף בריביתא, מאי טעמא? ברתיה מגרעא ונפקא והא מוספא ואזלא. 'לא באת לידו עד שלוה ברבית, שנא' (ויקרא כה לה) 'וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך', וסמיך ליה 'אל תקח מאתו' וגו'. לא באת לידו עד שמוכר את עצמו, שנאמר (ויקרא כה) 'וכי ימוך אחיך ונמכר לך', לא לך אלא לגר, שנאמר (ויקרא כה מז) 'לגר', ולא לגר צדק אלא לגר תושב, שנאמר 'גר תושב', 'משפחת גר' - זה עובד כוכבים. כשהוא אומר 'לעקר' - עמוד ב זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה'. אמר ליה, התם הא אהדריה קרא, דתני דבי רבי ישמעאל, הואיל והלך זה ונעשה כומר לעבודת כוכבים, אימא לידחי אבן אחר הנופל? תלמוד לומר (ויקרא כה מח) 'אחרי נמכר גאולה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו'. ואימא 'גאולה תהיה לו' כי היכי דלא ליטמע בין העובדי כוכבים, הא לענין פדיון נחמיר עליה מדרבי יוסי ברבי חנינא? אמר רב נחמן בר יצחק, תרי קראי כתיבי, כתיב (ויקרא כה נא) 'אם עוד רבות בשנים', וכתיב (ויקרא כה נב) 'ואם מעט נשאר בשנים', וכי יש שנים מרובות ויש שנים מועטות? אלא נתרבה כספו – 'מכסף מקנתו', נתמעט כספו – 'כפי שניו'. ואימא הכי קאמר, היכא דעבד תרי ופש ליה ד' - ניתיב ליה ד' 'מכסף מקנתו', עבד ד' ופשו ליה תרתי - ניתיב תרתי 'כפי שניו'? א"כ נכתוב קרא 'אם עוד רבות שנים' 'אם מעט נשאר שנים', מאי 'בשנים'? נתרבה כספו בשנים – 'מכסף מקנתו', נתמעט כספו בשנים – 'כפי שניו'. אמר רב יוסף, דרשינהו רב נחמן (בר יצחק) להני קראי כסיני. (סימן - עבד בית חצאי' בית עבד קרובים.) בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת, עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים - נגאל לחצאין או אינו נגאל לחצאין?' גאולתו' 'גאולתו' משדה אחוזה גמר - מה שדה אחוזה אינו נגאל לחצאין אף האי נמי אינו נגאל לחצאין, או דילמא לקולא אמרינן לחומרא לא אמרינן? א"ל, לאו אמרת התם 'נמכר כולו ולא חציו'? ה"נ 'נגאל כולו ולא חציו'. אמר אביי, אם תימצי לומר נגאל לחצאין - משכחת לה לקולא ולחומרא; לקולא - זבניה במאה, יהב ליה חמשין פלגא דדמי ואשבח וקם על מאתן, אי אמרת נגאל לחצאין - יהיב ליה מאה ונפיק, ואי אמרת אין נגאל לחצאין - יהיב ליה מאה וחמשין ונפיק. והאמרת 'נתרבה כספו מכסף מקנתו'? כגון דאוקיר וזל ואוקיר. משכחת לה לחומרא - זבניה במאתן, יהיב מאה פלגי דדמי ואיכסף וקם על מאה, אי אמרת נגאל לחצאין - יהיב ליה חמשין ונפיק, ואי אמרת אין נגאל לחצאין - הנך מאה פקדון נינהו גביה, יהיב להו ניהליה ונפיק. [חסר בסוף הדף עקב מגבלות מקום]