הרב אריה שפירא - שיעור לנשים | דרך השם | 10 חלק א סוף פרק ב | תיקון המידות סילוק המידות הרעות - תשפה

שיעור בדרך ה' בביאור עניין המידות הרעות והטובות השיעור, עוסק במעמדן של המידות הטובות והרעות בתפיסת דרך ה', כפי שהיא מוסברת בספרו של הרמח"ל, "מסילת ישרים". הבחירה האנושית צריכה להיות בחירה עצמית ולא מקרית, תוך אחיזה ב"ענפי הטוב" ושלילה של "ענפי הרע". ככל שאנו אוחזים יותר בטוב, כך אנו משתלמים ומתענגים על השלמות שאנו רוכשים. ענפי השלמות: השכל והמידות הטובות (0:58 - 7:16) השיעור מתמקד בשני "ענפי שלמותו" העיקריים: השכל (1:35 - 4:04): השכל מוגדר כהארה אלוקית דינמית. כאשר חיינו מונהגים על פי הערה שכלית, הם הופכים להיות נשלטים תחת ענפי השלמות. העולם הופך ל"כיסא לרעיון אלוקי, פעיל, דינמי ומוחלט", שמשלים אותנו ומכניע סדרים. גם בתחיית המתים, הגוף יקום כשהוא מודרך ומונהג על ידי השכל. הכרה בעוצמת השכל מאפשרת לנו לסלק את "רעשי הרקע" – הכוחות החומריים השולטים בחיינו, כמו חוקי חברה, נוחות אישית ואזורי נוחות, המפריעים לנו להיכנע לשכל הישר. הרמח"ל מתאר את העולם הזה כ"תשת חושך ואי לילה", המטעה אותנו לחשוב שאזורי הנוחות שלנו הם האמיתיים, ומראה כמה החומר משתלט ומטעה אותנו. האתגר המרכזי בחיים הוא ללכת לאור הערת הנשמה, כלומר, הערת השכל. המידות הטובות (4:04 - 7:16): המידות הטובות אינן רק המלצות אנושיות, אלא "טוב מוחלט" ו"גילוי ההארה האלוקית" בעולם. קניית מידות טובות כמו רחמים, חנינה, ענווה, צדק ויושר, היא דבקות בטוב המוחלט והידמות לאלוקים. המידות הטובות הן "אידיאל נצחי", וככל שאנו רוכשים אותן, אנו הופכים למקור טובה ונדבקים ב"סיבה המוחלטת" שיצרה את העולם. לדוגמה, שורש היהדות מתחיל באברהם אבינו, המזוהה עם מידת החסד האלוקית, המהווה דבקות באלוקים חיים ולא רק הנהגה מוסרית אנושית. סילוק המידות הרעות: ה"ניקוי" הראשוני (7:16 - 13:24) הרמח"ל מדגיש כי כדי להגיע לקניית מידות טובות, יש לסלק קודם כל את המידות הרעות. המידות הרעות מתוארות כ"אורלה על הלב" או "מחלות נפשיות" שמדביקות אותנו בהיפוכו של הטוב. הן מייצגות את "ענפי הרע" שנבראו בעולם כדי לאפשר בחירה, ומהוות "כוח מעכב לטוב". אם לא נטפל בהן, אנו עלולים להיות קשורים ברוע. סילוק המידות הרעות אינו בהכרח הפיכה לטוב באופן מיידי, אך הוא תנאי הכרחי להתקדמות. הבחנה חשובה (10:51 - 13:24): סילוק המידות הרעות אינו קשור דווקא ל"הארת התורה". גם בטרם ניתנה תורה, המין האנושי יכול היה לזהות את הרוע באמצעות כלים אנושיים והשכל שניתן לנו. יכולת הזיהוי הזו נמצאת ב"קומה האנושית" של השכל, בניגוד לדבקות בשכינה או גילוי סדרי התורה, שמגיעים דרך המצוות. מי שמנסה לסלק מחלה נפשית באמצעות "כוחות רוחניים" במקום בכלים של השכל האנושי, מדלג על שלב הכרחי. ברגע שמבינים שהרוע הוא רע, הוא יכול לסור מאיתנו. זוהי "דרך ארץ שקדמה לתורה". שאלות ותשובות: הבהרות והעמקות (13:40 - 29:56) בקטע זה השיעור עונה על מספר שאלות: מקור למצוות "והלכת בדרכיו" (13:40 - 15:11): המרצה מביא ראיות לכך שהיא מצווה על, כמו ההופעה האלוקית בעולם הנקראת חסד, שבה דבק אברהם אבינו, ומיקומה בראש רשימת המצוות החשובות בתורה ("מה השם אלוקיך שואל מעמך, כי אם..."). זה מוכיח שעניין ההידמות לטוב הוא כלל גדול בתורה וחלק מהיעד התכליתי של דבקות בשלם. מצוות כערכים אלוקיים (15:11 - 17:02): המצוות מכשירות את העולם להשראת השכינה. הן כלי ("נר") שבו מניחים את השמן, אך הן אינן האור עצמו. האור הוא השלמות האלוקית שמתקשרת במי שהכין את עצמו. ישנם דברים בתוך התורה שהם יותר עצמאיים ומייצגים את האור בעצמו, ולא רק מכינים את העולם להשראת האור. בפרק הרביעי הרמח"ל ידבר על אופן פעולת המצוות. מדוע סילוק מידות רעות אינו קניית מידות טובות (17:12 - 18:13): הדבר דומה לאדם ששואלים אותו מדוע בא לעולם והוא עונה: "כדי להיות בריא". בריאות היא רק סילוק מחלות, לא ייעוד או משמעות. אדם ללא מידות רעות הוא בסך הכל "אדם בריא", אך הוא עדיין לא נגע בשלמות. סילוק הרוע רק מסיר את המעכבים ומפנה את הדרך. מקור המידות הרעות (18:13 - 19:14): קשה לקבוע במסמרות האם המידות הרעות מולדות או נרכשות. על הרוב הן נרכשות (סביבתיות), אך ייתכן שיש מרכיב גנטי של נטייה נפשית. המרצה מציין שזה ייכנס לדיון בהמשך, כאשר יעסקו בתיקון מידות רעות. קדימות בסילוק המידות הרעות (19:14 - 21:33): ישנה קדימות מובהקת לסילוק המידות הרעות לפני עבודה על מידות טובות. הגאון מווילנה מדמה זאת ל"נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים". זריעה על קרקע קוצנית לא תצמיח דבר, כי הקוצים ("הרע") ישאבו את כל הכוח וימנעו מהטוב לצמוח. סילוק הרוע הוא כמו סילוק מחלה ממארת. שבירת מידה רעה לעומת התעלות אל הטוב (21:33 - 26:10): אין לבלבל בין שבירת מידה רעה לנטייה אל הטוב. רע הוא רע מוחלט ואין לו מקום בחיים, ואין בו חלק טוב שניתן "להשביחו". סילוק הרע דומה לריפוי מחלה – הוא נעשה על ידי עקירה ולא על ידי כוח טוב. רק לאחר סילוק הרע תתאפשר קרקע פורייה להצמיח את הטוב. המרצה מסביר שרצון לאכול, למשל, אינו מידה רעה אלא טבע בריא שיש לאזן. רק אם אין משמעות חיים חיובית, אדם ימלא את חייו בחיפוש אחר גירויים. האם מידה רעה היא מילת מידתיות (27:37 - 28:08): המרצה אינו סבור שהמילה "מידה" בהקשר של "מידה רעה" מעידה על מידתיות ברוע. הוא מדגיש שחז"ל רואים ברע, כמו כעס וגאווה, "תועבת ה'". זיהוי רע מוחלט ועבודה בזה (28:44 - 29:56): זיהוי רע מוחלט הוא חלק מהפעולה שעתידים לעסוק בהמשך השיעורים. המרצה מדגיש שהספרים אינם מציינים שזו "עבודת חיים" אינסופית, וכי הקב"ה נתן לנו כלים לרפא מחלות נפשיות בקלות יחסית. בסיום, הוא מבהיר שיש להבדיל באופן יסודי בין אופי לבין רוע. אופי שאינו מתאים לאחר, אינו בהכרח רוע.