יום ראשון ט''ז אייר דיני ל''ג לעומר

דיני ל"ג לעומר א. יש שנהגו על פי הקבלה להסתפר רק ביום מ"ט לעומר שהוא ערב חג השבועות ואם רוצים לשנות ממנהגם חייבים התרה לפני שלושה בני אדם אבל אם רוצה לשנות ממנהגו רק פעם אחת ואח"כ לשוב למנהגו אין צריך לעשות התרה. (ילקו"י שם עמ' תס"ח תס"ט, ובספר אורל"צ ח"ג עמ' קפ"ה בהערה כתב שהמקילים לסדר זקנם במשך השנה כדברי הרב פעלים מותרים לסדר הזקן מיום ל"ד לעומר אף לדברי המקובלים דכל האיסור ע"פ הקבלה הוא בשיער הראש בלבד) ב. לפי רבינו האר"י ז"ל אין להסתפר עד ערב חג השבועות ומאוד החמיר בזה שיש בזה עניין גדול על פי הסוד, ורבינו הרש"ש זיע"א לא התיר לחתן להסתפר אפילו יומיים לפני שבועות. (שער הכוונות דף פ"ו ע"ד, בברכ"י סי' תצ"ג סק"ו וכן כתב באורל"צ שם ועיין בשולחן הטהור קמארנא ס"ח שכתב וז"ל והמגלח בל"ג לעומר הוא עבריין והוא עובר על דברי מר"ן האר"י ששקול כשבעים סנהדרין ויותר) ג. נהגו העולים למירון לזרוק בגדים חשובים במדורת ל"ג לעומר לכבוד רשב"י זיע"א ואין לפקפק בזה משום בל תשחית כיון שעושים את זה למצוה ולכבוד מאן מלכי רבנן וכדאי הוא רשב"י לשרוף כל הון שבעולם לכבודו. (כ"כ בפוסקים חקרי לב מהו"ד יו"ד סי' י"א, שו"ת שואל ומשיב מהדורה ב' סי' ל"ט, שו"ת תורה לשמה סי' ת', שדי חמד ח"ו עמ' 140) ד. ילדים שהכינו מדורת ל"ג לעומר והניחו שם עץ יקר ועבר שם אדם אחד ורוצה לקחת את העץ הזה לביתו האם יכול לקחת? ושאלו את הגרי"ש אלישיב זצ"ל ואמר שאי אפשר לקחת שמבזה את כבודו של רשב"י שהכינו את העץ לכבודו. (הליכות האיש הנהגות עמ' קס"ב) ה. מותר להשתמש בגזע עץ מאכל של ערלה עבור מדורת ל"ג לעומר ואין בזה איסור הנאה מערלה משום שאסור להנות רק מהפרי ולא משאר חלקי העץ שלא חל על זה איסור ערלה. (שו"ע יו"ד סי' רצ"ד ס"ב) ו. יש להזהיר כשבאים לחתוך עצים עבור מדורת ל"ג לעומר שלא יעקרו עצי פרי, אמנם אם עצי הפרי סמוכים לבית מגורים ורוצה לעוקרם לצורך הרחבת הדירה שהיא דחוקה לבני המשפחה מותר, ועדיף שיעשה ע"י גוי, ואם בא לעקור לצורך נוי בעלמא אסור אפילו ע"י גוי. (שו"ת שאילת יעב"ץ תשו' ע"ו, שו"ת בית שלמה יו"ד סי' קצ"א, שו"ת יבי"א ח"ה יו"ד סי' י"ב, שו"ת מנחת שלמה ח"ב ס' צ"ז אות ג')