מסכת בבא מציעא דף יח - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [bava metsia 18]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=269970 שמע https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=270087 בבא מציעא דף יח להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א מאי 'גובה את הכל'? מנה ומאתים הוא דאית לה! ואלא מדתני רב חייא בר אמי, 'אשתו ארוסה - לא אונן ולא מטמא לה, וכן היא לא אוננת ולא מטמאה לו, מתה - אינו יורשה, מת הוא - גובה כתובתה' - דלמא דכתב לה? וכי תימא דכתב לה מאי למימרא? 'מתה אינו יורשה' איצטריכא ליה? אלא אביי מגופה דמתני' קא הדר ביה, דאי ס"ד במקום שאין כותבין כתובה עסקינן דגט היינו כתובתה - אטו גט מנה מאתים כתיב ביה? וכי תימא כיון דתקינו רבנן למגבא לה - כמאן דכתיב ביה דמי, לטעון ולימא פרעתי! וכי תימא דאמרינן ליה אי פרעתה איבעי לך למיקרעיה - אמר לן לא שבקתן, אמרה בעינא לאנסובי ביה! וכי תימא אמרינן ליה - איבעי לך למיקרעיה ומכתב אגביה 'גיטא דנן דקרענוהו לא משום דגיטא פסולה הוא אלא כי היכי דלא תגבי ביה זמנא אחריתי' - אטו כל דמגבי בבי דינא מגבי?: מתני'. מצא גיטי נשים ושחרורי עבדים, דייתיקי, מתנה ושוברין - הרי זה לא יחזיר, שאני אומר כתובין היו ונמלך עליהן שלא לתנן: גמ'. טעמא דנמלך שלא לתנן, הא אמר תנו – נותנין, ואפילו לזמן מרובה, ורמינהו 'המביא גט ואבד הימנו - מצאו לאלתר כשר אם לאו פסול'? אמר רבה, לא קשיא, כאן במקום שהשיירות מצויות, כאן במקום שאין השיירות מצויות. ואפי' במקום שהשיירות מצויות - והוא שהוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת, דאי לא תימא הכי - קשיא דרבה אדרבה, דההוא גיטא דאשתכח בי דינא דרב הונא דהוה כתוב ביה 'בשוירי מתא דעל רכיס נהרא', אמר רב הונא, עמוד ב חיישינן לשני שוירי, וא"ל רב חסדא לרבה, פוק עיין בה דלאורתא בעי מינך רב הונא, נפק דק ואשכח דתנן 'כל מעשה ב"ד הרי זה יחזיר' - והא בי דינא דרב הונא דכי מקום שהשיירות מצויות דמי וקא פשיט רבה דיחזיר, אלמא אי הוחזקו שני יוסף בן שמעון – אין, אי לא – לא. עבד רבה עובדא (בההוא גיטא דאשתכח) בי כיתנא דפומבדיתא כשמעתיה; איכא דאמרי היכא דמזבני כיתנא והוא שלא הוחזקו אע"ג דשכיחין שיירתא, ואיכא דאמרי היכא דתרו כיתנא ואע"ג דהוחזקו דלא שכיחא שיירות. רבי זירא רמי מתניתין אברייתא ומשני, תנן 'המביא גט ואבד הימנו מצאו לאלתר כשר ואם לאו פסול', ורמינהי 'מצא גט אשה בשוק בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה אין הבעל מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה', קתני מיהת 'בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה' ואפילו לזמן מרובה? ומשני, כאן במקום שהשיירות מצויות וכאן במקום שאין השיירות מצויות; איכא דאמרי והוא שהוחזקו דלא נהדר - והיינו דרבה, איכא דאמרי אע"ג דלא הוחזקו לא נהדר - ופליגא דרבה. בשלמא רבה לא אמר כר' זירא - מתניתין אלימא ליה לאקשויי, אלא רבי זירא מ"ט לא אמר כרבה? אמר לך, מי קא תני הא אמר תנו נותנין ואפי' לזמן מרובה? דלמא הא אמר תנו נותנין ולעולם כדקיימא לן לאלתר! למ"ד לר' זירא במקום שהשיירות מצויות ואע"ג שלא הוחזקו שני יוסף בן שמעון ופליגא דרבה - במאי קא מיפלגי? רבה סבר דקתני 'כל מעשה ב"ד הרי זה יחזיר' - דאשתכח בב"ד עסקינן, וב"ד כמקום שהשיירות מצויות, והוא שהוחזקו לא יחזיר, לא הוחזקו – יחזיר, ורבי זירא אמר לך - מי קתני 'כל מעשה ב"ד שנמצאו בב"ד'? 'כל מעשה ב"ד יחזיר' קתני, ולעולם דאשתכח אבראי. ר' ירמיה אמר, כגון דקא אמרי עדים מעולם לא חתמנו אלא על גט אחד של יוסף בן שמעון. אי הכי מאי למימרא? מהו דתימא ליחוש דלמא אתרמי שמא כשמא ועדים כעדים, קא משמע לן. רב אשי אמר, כגון דקא אמר נקב יש בו בצד אות פלונית, ודוקא בצד אות פלונית, אבל נקב בעלמא – לא; רב אשי מספקא ליה סימנים אי דאורייתא אי דרבנן. רבה בר בר חנה