מסכת נדרים דף סה - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nedarim 65]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240213 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=240302 נדרים דף סה להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א תניא 'המודר הנאה מחבירו - אין מתירין לו אלא בפניו'. מנה"מ? אמר רב נחמן, דכתיב (שמות ד יט) 'ויאמר ה' אל משה במדין לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים', אמר לו, במדין נדרת - לך והתר נדרך במדין, דכתיב (שמות ב כא) 'ויואל משה' - אין 'אלה' אלא שבועה דכתיב (יחזקאל יז יג) 'ויבא אתו באלה' (דברי הימים ב לו יג) 'וגם במלך נבוכד נצר מרד אשר השביעו באלהים' (חיים). מאי מרדותיה? אשכחיה צדקיה לנבוכד נצר דהוה קאכיל ארנבא חיה, א"ל, אישתבע לי דלא מגלית עילוי ולא תיפוק מילתא! אישתבע. לסוף הוה קא מצטער צדקיהו בגופיה, איתשיל אשבועתיה ואמר. שמע נבוכד נצר דקא מבזין ליה, שלח ואייתי סנהדרין וצדקיהו; אמר להון, חזיתון מאי קא עביד צדקיהו? לאו הכי אישתבע בשמא דשמיא דלא מגלינא? א"ל, איתשלי אשבועתא. [א"ל, מתשלין אשבועתא?] אמרי ליה, אין. אמר להו, בפניו או אפילו שלא בפניו? אמרי ליה, בפניו. אמר להון, ואתון מאי עבדיתון? מאי טעמא לא אמריתון לצדקיהו? מיד (איכה ב י) 'ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון', אמר רבי יצחק, ששמטו כרים מתחתיהם: מתני'. רבי מאיר אומר יש דברים שהן כנולד ואינן כנולד, ואין חכמים מודים לו. כיצד? אמר 'קונם שאני נושא את פלונית שאביה רע', אמרו לו, מת או שעשה תשובה; 'קונם לבית זה שאני נכנס שהכלב רע בתוכו או שהנחש בתוכו', אמרו לו, מת הכלב או שנהרג הנחש - הרי הן כנולד ואינו כנולד, ואין חכמים מודים לו: גמ'. 'קונם שאני (נכנס לבית זה שהכלב)' וכו'. מת? נולד הוא! א"ר הונא, נעשה כתולה נדרו בדבר. ור' יוחנן אמר, כבר מת וכבר עשה תשובה קאמרי ליה. עמוד ב מתיב רבי אבא, 'קונם שאיני נושא לפלונית, כעורה והרי היא נאה, שחורה והרי היא לבנה, קצרה והרי היא ארוכה - מותר בה, לא מפני שכעורה ונעשת נאה שחורה ונעשת לבנה קצרה ונעשת ארוכה, אלא שהנדר טעות'; בשלמא לרב הונא דאמר נעשה כתולה נדרו בדבר, תנא תולה נדרו בדבר ותנא נדר טעות, אלא לר' יוחנן דאמר כבר מת וכבר עשה תשובה, למה לי למתני תרי זימני נדר טעות? קשיא: מתני'. ועוד אמר ר"מ, פותחין לו מן הכתוב שבתורה, ואומרין לו, אילו היית יודע שאתה עובר על (ויקרא יט יח) 'לא תקום ועל לא תטור' ועל (ויקרא יט יז) 'לא תשנא את אחיך בלבבך' (ויקרא יט יח) 'ואהבת לרעך כמוך' (ויקרא כה לו) 'וחי אחיך עמך', שהוא עני ואין אתה יכול לפרנסו? אמר, אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר - הרי זה מותר: גמ'. א"ל רב הונא בר רב קטינא לרבנן, נימא כל דמעני לאו עלי נפיל; מאי דמטי לי לפרנסו בהדי כ"ע - מפרנסנא ליה! א"ל, אני אומר, כל הנופל אינו נופל לידי גבאי תחלה: מתני'. פותחין לאדם בכתובת אשתו. ומעשה באחד שנדר מאשתו הנאה והיתה כתובתה ת' דינרים, ובא לפני ר"ע וחייבו ליתן לה כתובתה. אמר לו, רבי, ח' מאות דינרין הניח אבא; נטל אחי ד' מאות ואני ד' מאות, לא דיה שתטול היא מאתים ואני מאתים? א"ל ר"ע, אפי' אתה מוכר שער ראשך - אתה נותן לה כתובתה! אמר לו, אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר! והתירה רבי עקיבא: גמ'. מטלטלי מי משתעבדי לכתובה? אמר אביי, קרקע שוה ח' מאות דינר. והקתני 'שער ראשו', ושער ראשו מטלטלי הוא! ה"ק, אפי' אתה מוכר שער ראשך ואוכל. שמעת מינה אין מסדרין לבעל חוב? אמר רב נחמן ברבי יצחק,