מסכת נזיר דף יט - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nazir 19]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244542 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244606 נזיר דף יט להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א ת"ל 'והזיר והביא' - אע"פ שלא הביא הזיר. רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר, 'והזיר והביא' - אימתי הזיר? בזמן שהביא'. מאן תנא להא דת"ר 'אשה שנדרה בנזיר ונטמאה ואח"כ הפר לה בעלה - מביאה חטאת העוף ואינה מביאה עולת העוף'? אמר רב חסדא, ר' ישמעאל היא. מאי קסבר? אי קסבר בעל מיעקר עקר - חטאת העוף נמי לא לייתי, אי קסבר בעל מיגז גייז - עולת העוף נמי לייתי! לעולם קסבר בעל מיעקר עקר, ור' ישמעאל סבר לה כר' אלעזר הקפר, דתניא 'ר' אלעזר הקפר ברבי אומר, מה ת"ל (במדבר ו יא) 'וכפר עליו מאשר חטא על הנפש' - וכי באיזו נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין, וק"ו, ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר - על אחת כמה וכמה?'. והא בנזיר טמא כתיב, ואנן אפילו נזיר טהור קאמרינן! קסבר ר' אלעזר הקפר נזיר טהור נמי חוטא הוא, והיינו טעמא דכתיב בנזיר טמא - הואיל ושנה בחטא: יצא ונכנס עולין לו מן המנין: קתני 'עולין לו מן המנין', משום דיצא חל עליה נזירות? אמר שמואל, כגון שיצא והזה ושנה וטבל. אלא נכנס הוא דעולין לו מן המנין, לא נכנס אין עולין לו מן המנין? לא מיבעיא קאמר; לא מיבעיא יצא, אלא אפילו נכנס עולין לו מן המנין. אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב, מ"ט לא מפרשת לן כהלין מילי? אמר להון, אמינא דלמא לא צריכיתו: ר"א אומר לא בו ביום שנאמר (במדבר ו יב) והימים הראשונים יפלו עד שיהיו ימים ראשונים: אמר עולא, לא אמר רבי אליעזר אלא בטמא שנזר, אבל בנזיר טהור שנטמא - אפילו יום אחד סותר. עמוד ב אמר רבא, מ"ט דר"א? אמר קרא (במדבר ו יב) 'כי טמא נזרו' - משום דבטומאה נזר. איתיביה אביי, 'הריני נזיר מאה יום ונטמא בתחלת מאה, יכול יהא סותר? ת"ל 'והימים הראשונים יפלו' - עד שיהו לו ימים ראשונים, וזה אין לו ראשונים; נטמא בסוף מאה - יכול יהא סותר? ת"ל 'והימים הראשונים יפלו' - מכלל דאיכא אחרונים, וזה אין לו אחרונים; נטמא ביום מאה חסר אחת - יכול לא יהא סותר? ת"ל 'והימים הראשונים יפלו' - מכלל דאיכא אחרונים, וזה יש לו ראשונים ואחרונים', והא בטמא שנזר לא מצית אמרת, מדקתני 'הריני נזיר מאה ונטמא בתחלת מאה', וקתני 'עד שיהו לו ימים ראשונים'? תיובתא. א"ל רב פפא לאביי, הלין ימים דקאמרינן - דנפק חד ומתחילין תרין או דלמא דנפקין תרין ומתחילין תלתא? לא הוה בידיה. אתא שייליה לרבא, א"ל, 'יפלו' כתיב. ואיצטריך למיכתב 'ימים' ואיצטריך למיכתב 'יפלו', דאי כתב רחמנא 'ימים' ולא כתב 'יפלו' - ה"א עד דנפקין תרין ועיילין תלתא, כתב רחמנא 'יפלו'; ואי כתב 'יפלו' ולא כתב 'ימים' - הוה אמינא אפילו חד, כתב רחמנא 'ימים': מתני'. מי שנזר נזירות הרבה והשלים את נזירותו ואח"כ בא לארץ - בש"א נזיר שלשים יום, ובית הילל אומרים נזיר בתחלה. מעשה בהילני המלכה שהלך בנה למלחמה, ואמרה 'אם יבוא בני מן המלחמה בשלום אהא נזירה שבע שנים', ובא בנה מן המלחמה והיתה נזירה שבע שנים, ובסוף שבע שנים עלתה לארץ, והורוה ב"ה שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות, ובסוף שבע שנים נטמאת, ונמצאת נזירה עשרים ואחת שנה. אמר רבי יהודה, לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה: גמ'. קתני רישא 'בית שמאי אומרים נזיר שלשים יום ובה"א נזיר בתחלה' - לימא בהא קמיפלגי, דבית שמאי סברי ארץ העמים משום גושה גזרו עליה,