מסכת חגיגה דף כג - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=226310 שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=226336 חגיגה דף כג להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א ונפסקה רצועה של סנדלו, ונטלה והניחה ע"פ חבית, ונפלה לאויר החבית ונטמאת. באותה שעה אמרו, הנושא את המדרס - נושא את התרומה, אבל לא את הקדש. אי הכי תרומה נמי? הא מני ר' חנניה בן עקביא היא, דאמר לא אסרו אלא בירדן ובספינה וכמעשה שהיה. מאי היא? דתניא, 'לא ישא אדם מי חטאת ואפר חטאת ויעבירם בירדן ובספינה, ולא יעמוד בצד זה ויזרקם לצד אחר, ולא ישיטם על פני המים, ולא ירכב ע"ג בהמה ולא על גבי חבירו אלא אם כן היו רגליו נוגעות בקרקע, אבל מעבירן על גבי הגשר ואינו חושש, אחד הירדן ואחד שאר הנהרות, ר' חנניה בן עקביא אומר, לא אסרו אלא בירדן ובספינה וכמעשה שהיה'. מאי מעשה שהיה? דאמר רב יהודה, אמר רב, מעשה באדם אחד שהיה מעביר מי חטאת ואפר חטאת בירדן ובספינה, ונמצא כזית מת תחוב בקרקעיתה של ספינה; באותה שעה אמרו, לא ישא אדם מי חטאת ואפר חטאת ויעבירם בירדן בספינה. איבעיא להו, סנדל טמא; סנדל טהור מהו? חבית פתוחה; חבית סתומה מהו? עבר ונשא מהו? ר' אילא אמר, אם עבר ונשא – טמא. רבי זירא אמר, עבר ונשא - טהור: כלים הנגמרים בטהרה כו': דגמרינהו מאן? אילימא דגמרינהו חבר, למה להו טבילה? אלא דגמרינהו עם הארץ, 'נגמרין בטהרה' קרי להו? אמר רבה בר שילא, אמר רב מתנה, אמר שמואל, לעולם דגמרינהו חבר, ומשום צינורא דעם הארץ. דנפל אימת? אילימא מקמי דליגמריה, הא לאו מנא הוא! אלא בתר דגמריה, מיזהר זהיר בהו! לעולם מקמיה דגמריה, ודלמא בעידנא דגמריה עדיין לחה היא. טבילה – אין, הערב שמש – לא; מתני' דלא כר"א, דתנן 'שפופרת שחתכה לחטאת, ר"א אומר יטבול מיד, ר' יהושע אומר יטמא ואחר כך יטבול'. והוינן בה, דחתכה מאן? אילימא דחתכה חבר, למה לי טבילה? ואלא דחתכה עם הארץ, בהא לימא ר' יהושע יטמא ויטבול? הא טמא וקאי! ואמר רבה בר שילא אמר רב מתנה אמר שמואל, לעולם דחתכה חבר ומשום צינורא דעם הארץ, דנפל אימת? אילימא מקמי דליחתכה, הא לאו מנא הוא! ואלא בתר דחתכה, מיזהר זהיר בה! לעולם מקמי דליחתכה, דלמא בעידנא דחתכה עדיין לחה היא. בשלמא לר' יהושע, היינו דאיכא היכירא לצדוקין, דתנן 'מטמאין היו את הכהן השורף את הפרה, להוציא מלבן של צדוקין, שהיו אומרים במעורבי שמש היתה נעשית'; אלא לר"א, אי אמרת בשלמא בעלמא בעינן הערב שמש, היינו דאיכא היכירא לצדוקין, אלא אי אמרת בעלמא לא בעינן הערב שמש, מאי היכירא לצדוקין איכא? אמר רב, עמוד ב עשאוה כטמא שרץ. אלא מעתה לא תטמא אדם! אלמה תניא 'חותכה ומטבילה טעון טבילה'? ואלא עשאוה כטמא מת. אי הכי תיבעי הזאת שלישי ושביעי? אלמה תניא 'חותכה ומטבילה טעון טבילה'; טבילה – אין, הזאת שלישי ושביעי – לא? אלא עשאוה כטמא מת בשביעי שלו. והתניא 'מעולם לא חידשו דבר בפרה'? אמר אביי, שלא אמרו קורדום מטמא מושב, כדתניא (ויקרא טו ו) ''והיושב על הכלי' - יכול כפה סאה וישב עליה, תרקב וישב עליה, יהא טמא? ת"ל 'והיושב על הכלי אשר ישב עליו יטמא' - מי שמיוחד לישיבה, יצא זה שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו': הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש אבל לא לתרומה: מנה"מ? א"ר חנין, דאמר קרא (במדבר ז יד) 'כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת' - הכתוב עשאו לכל מה שבכף אחת. מתיב רב כהנא, 'הוסיף ר"ע הסלת והקטרת והלבונה והגחלים שאם נגע טבול יום במקצתו פסל את כולו', והא דרבנן היא, ממאי מדקתני רישא 'העיד רבי שמעון בן בתירא על אפר חטאת שנגע הטמא במקצתו שטימא את כולו', וקתני 'הוסיף ר"ע'? אמר ר"ל משום בר קפרא,