מסכת קידושין דף סו - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 66]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257515 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257434 קידושין דף סו להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א 'שורך נרבע' והלה שותק – נאמן, ותנא תונא 'ושנעבדה בו עבירה ושהמית על פי עד אחד או ע"פ הבעלים – נאמן'; האי 'ע"פ עד אחד' היכי דמי? אי דקא מודו בעלים - היינו 'ע"פ הבעלים'! אלא לאו דשתיק. וצריכא, דאי אשמעינן הך קמייתא - אי לאו דקים ליה בנפשיה דעבד חולין בעזרה לא הוה מייתי, אבל נטמאו טהרותיך - מימר אמרינן האי דשתיק דסבר חזי ליה בימי טומאתו; ואי אשמעינן הא - משום דקא מפסיד ליה בימי טהרתו, אבל שורו נרבע - מימר אמר כל השוורים לאו לגבי מזבח קיימי, צריכא. איבעיא להו, 'אשתו זינתה' בעד אחד ושותק, מהו? אמר אביי, נאמן. רבא אמר, אינו נאמן; הוי דבר שבערוה, ואין דבר שבערוה פחות משנים. אמר אביי, מנא אמינא לה? דההוא סמיא דהוה מסדר מתנייתא קמיה דמר שמואל, יומא חד נגה ליה ולא הוה קאתי, שדר שליחא אבתריה. אדאזיל שליח בחדא אורחא, אתא איהו בחדא. כי אתא שליח, אמר, אשתו זינתה! אתא לקמיה דמר שמואל, א"ל, אי מהימן לך - זיל אפקה, ואי לא - לא תפיק. מאי לאו, אי מהימן עלך דלאו גזלנא הוא? ורבא, אי מהימן לך כבי תרי - זיל אפקה, ואי לא - לא תפקה. ואמר אביי, מנא אמינא לה? דתניא, 'מעשה בינאי המלך שהלך לכוחלית שבמדבר וכיבש שם ששים כרכים, ובחזרתו היה שמח שמחה גדולה, וקרא לכל חכמי ישראל. אמר להם, אבותינו היו אוכלים מלוחים בזמן שהיו עסוקים בבנין בית המקדש, אף אנו נאכל מלוחים זכר לאבותינו. והעלו מלוחים על שולחנות של זהב ואכלו. והיה שם אחד, איש לץ, לב רע ובליעל, ואלעזר בן פועירה שמו, ויאמר אלעזר בן פועירה לינאי המלך, ינאי המלך, לבם של פרושים עליך! ומה אעשה? הקם להם בציץ שבין עיניך! הקים להם בציץ שבין עיניו. היה שם זקן אחד ויהודה בן גדידיה שמו, ויאמר יהודה בן גדידיה לינאי המלך, ינאי המלך, רב לך כתר מלכות, הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן! שהיו אומרים אמו נשבית במודיעים. ויבוקש הדבר ולא נמצא, ויבדלו חכמי ישראל בזעם. ויאמר אלעזר בן פועירה לינאי המלך, ינאי המלך, הדיוט שבישראל כך הוא דינו, ואתה מלך וכהן גדול כך הוא דינך? ומה אעשה? אם אתה שומע לעצתי – רומסם. ותורה מה תהא עליה? הרי כרוכה ומונחת בקרן זוית, כל הרוצה ללמוד - יבוא וילמוד'. אמר רב נחמן בר יצחק, מיד נזרקה בו אפיקורסות, דהוה ליה למימר, תינח תורה שבכתב, תורה שבעל פה מאי? 'מיד ותוצץ הרעה על ידי אלעזר בן פועירה, ויהרגו כל חכמי ישראל, והיה העולם משתומם. עד שבא שמעון בן שטח, והחזיר את התורה ליושנה'. היכי דמי? אילימא דבי תרי אמרי אישתבאי ובי תרי אמרי לא אישתבאי - מאי חזית דסמכת אהני? סמוך אהני! אלא בעד אחד, וטעמא דקא מכחשי ליה בי תרי, הא לאו הכי מהימן! ורבא, לעולם תרי ותרי, וכדאמר רב אחא בר רב מניומי בעדי הזמה, הכא נמי בעדי הזמה. ואיבעית אימא, כדרבי יצחק, דאמר רבי יצחק, שפחה הכניסו תחתיה. אמר רבא, עמוד ב מנא אמינא לה? דתנן, 'אמר ר' שמעון, מעשה במגורה של דסקים ביבנה שהיתה עומדת בחזקת שלימה ומדדו ונמצאת חסירה, כל טהרות שנעשו על גבה היה ר' טרפון מטהר ור' עקיבא מטמא. אמר רבי טרפון, מקוה זה בחזקת שלם הוא עומד - מספק אתה בא לחסרו? אל תחסרנו מספק! אמר רבי עקיבא, אדם זה בחזקת טמא הוא עומד - מספק אתה בא לטהרו? אל תטהרנו מספק! אמר רבי טרפון, משל לעומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה - שעבודתו כשירה. אמר רבי עקיבא, משל לעומד ומקריב ע"ג המזבח ונודע שהוא בעל מום - שעבודתו פסולה. אמר רבי טרפון, אתה דימיתו לבעל מום ואני דמיתיו לבן גרושה או לבן חלוצה - נראה למי דומה, אי דומה לבן גרושה ולבן חלוצה - נדוננו כבן גרושה או כבן חלוצה, אם דומה לבעל מום - נדוננו כבעל מום. התחיל רבי עקיבא לדון, מקוה פסולו ביחיד ובעל מום פסולו ביחיד, ואל יוכיח בן גרושה ובן חלוצה שפסולו בשנים! דבר אחר, מקוה פסולו בגופו בעל מום פסולו בגופו, ואל יוכיח בן גרושה ובן חלוצה שפסולו מאחרים! אמר ליה ר' טרפון, עקיבא, כל הפורש ממך - כפורש מן החיים!'. האי בעל מום שפסולו ביחיד - היכי דמי? אי דקא מכחיש ליה - מי מהימן? אלא דשתיק, ודכותיה גבי בן גרושה ובן חלוצה – דשתיק, וקתני 'מקוה פסולו ביחיד ובעל מום פסולו ביחיד ואל יוכיח בן גרושה ובן חלוצה שפסולו בשנים'! ואביי אמר, לעולם דקא מכחיש ליה, ודקאמרת אמאי מהימן? דאמר ליה 'שלח אחוי', והיינו דקתני 'מקוה פסולו בגופו ובעל מום פסולו בגופו ואל יוכיח בן גרושה ובן חלוצה שפסולו מאחרים'. ובן גרושה ובן חלוצה דעבודתו כשירה מנלן? אמר רב יהודה, אמר שמואל, דאמר קרא (במדבר כה יג) 'והיתה לו ולזרעו אחריו' - בין זרע כשר ובין זרע פסול. אבוה דשמואל אמר, מהכא, (דברים לג יא) 'ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה' - אפילו חולין שבו תרצה. רבי ינאי אמר, מהכא, (דברים כו ג) 'ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם' - וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל כהן שלא היה בימיו? אלא זה כשר ונתחלל. בעל מום דעבודתו פסולה מנלן? אמר רב יהודה, אמר שמואל, דאמר קרא (במדבר כה יב) 'לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום' - כשהוא שלם ולא כשהוא חסר. והא 'שלום' כתיב? אמר רב נחמן, וי"ו דשלום קטיעה היא: מתני'. כל מקום שיש קידושין ואין עבירה - הולד הולך אחר הזכר, ואיזה זו? זו כהנת לויה וישראלית שנשאו לכהן לוי וישראל. וכל מקום שיש קידושין ויש עבירה - הולד הולך אחר הפגום, ואיזה זו? זו אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין. וכל מי שאין לה עליו קידושין אבל יש לה על אחרים קידושין - הולד ממזר, ואיזה זה? [חסר בסוף הדף עקב שיקולי מקום]