מסכת כתובות דף יג - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 13]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232887 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232998 כתובות דף יג להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א דאם כן קשיא הלכתא אהלכתא, דקיימא לן הלכתא כרב נחמן בדיני, ובהא אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל? אלא לאו ש"מ כדמשנינן, ש"מ: מתני'. היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את - רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת. ורבי יהושע אומר, לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת דרוסת איש עד שתביא ראיה לדבריה: גמ'. טענתייהו במאי? רבי יוחנן אמר במאתים ומנה, רבי אלעזר אמר במנה ולא כלום. רבי יוחנן אמר במאתים ומנה - סבר לה כר"מ דאמר בין הכיר בה ובין לא הכיר בה מאתים. ורבי אלעזר אומר במנה ולא כלום - סבר לה כרבנן דאמרי בין הכיר בה בין לא הכיר בה מנה. בשלמא ר' אלעזר לא קאמר כר' יוחנן, דקא מוקי לה כרבנן; אלא רבי יוחנן מ"ט לא אמר כר' אלעזר? קסבר כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה - הכא הוא קאמר מנה והיא קאמרה מנה, מאי איכא בין טענה דידיה לטענה דידה? בשלמא לר' אלעזר היינו דקתני תרתי, חדא לאפוקי מדרמי בר חמא וחדא לאפוקי מדרב חייא בר אבין א"ר ששת; אלא לר' יוחנן תרתי למה לי? חדא להודיעך כחו דרבן גמליאל, וחדא להודיעך כחו דרבי יהושע - קמייתא להודיעך כחו דרבי יהושע, דאף על גב דאיכא למימר מיגו לא מהימנא, בתרייתא להודיעך כחו דרבן גמליאל, דאע"ג דליכא למימר מיגו מהימנא: מתני'. ראוה מדברת עם אחד, ואמרו לה, מה טיבו של איש זה? איש פלוני וכהן הוא, רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת, ור' יהושע אומר לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה. היתה מעוברת, ואמרו לה, מה טיבו של עובר זה? מאיש פלוני וכהן הוא, רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת, ור' יהושע אומר לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת מעוברת לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה: גמ'. מאי מדברת? זעירי אמר, נסתרה. רב אסי אמר, נבעלה. בשלמא לזעירי, היינו דקתני 'מדברת'; אלא לרב אסי, מאי 'מדברת'? לישנא מעליא, כדכתיב (משלי ל כ) 'אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און'. בשלמא לזעירי, היינו דקתני תרתי, מדברת ומעוברת, אלא לרב אסי תרתי למה לי? חדא להכשיר בה וחדא להכשיר בבתה. הניחא למאן דאמר לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה; אלא למ"ד לדברי המכשיר בה פוסל בבתה, מאי איכא למימר? רב אסי סבר כמ"ד לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה. א"ל רב פפא לאביי, לזעירי דאמר מאי מדברת נסתרה, וא"ר יהושע לא מהימנא, האמר רב מלקין על היחוד ואין אוסרין על היחוד; לימא דלא כר"י? אפי' תימא ר' יהושע, מעלה עשו ביוחסין. מיתיבי, 'ראוה שנכנסה עם אחד לסתר עמוד ב או לחורבה, ואמרו לה, מה טיבו של איש זה? כהן הוא ובן אחי אבא הוא, רבן גמליאל ור"א אומרים נאמנת, רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה'; בשלמא לזעירי, היינו דקתני תרתי 'לסתר או לחורבה', אלא לרב אסי דאמר נבעלה, תרתי למה לי? חדא קתני, לסתר דחורבה. והא 'לסתר או לחורבה' קתני? חדא לחורבה דמתא, וחדא לחורבה דדברא. וצריכי, דאי אשמעינן חורבה דמתא - בהא קמכשר רבן גמליאל משום דרוב כשרים אצלה, אבל לחורבה דדברא דרוב פסולין אצלה אימא מודה ליה לרבי יהושע; ואי אשמעינן בההיא - בההיא קאמר רבי יהושע, אבל בהא אימא מודה לר"ג, צריכא. מיתיבי, 'זו עדות שהאשה כשרה לה, ורבי יהושע אומר אינה נאמנת, אמר להם ר"י, אי אתם מודים בשבויה שנשבית ויש לה עדים שנשבית והיא אומרת טהורה אני שאינה נאמנת? אמרו לו, אבל! ומה הפרש יש בין זו לזו? לזו יש עדים ולזו אין לה עדים! אמר להם, אף לזו יש עדים שהרי כריסה בין שיניה! אמרו לו, רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות הם! אמר להן, אין אפוטרופוס לעריות; בד"א בעדות אשה בגופה, אבל עדות אשה בבתה דברי הכל הולד שתוקי'. מאי קאמר להו ומאי קמהדרי ליה? הכי קאמרי ליה, השבתנו על המעוברת, מה תשיבנו על המדברת? אמר להם, מדברת היינו שבויה! אמרו לו, שאני שבויה דרוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות הם. אמר להם, הא נמי כיון דאיסתתר - אין אפוטרופוס לעריות. קתני מיהת תרתי, מדברת ומעוברת, תיובתא דרב אסי? תיובתא. ותיפוק ליה דהתם רוב פסולין אצלה והכא רוב כשרין אצלה? מסייע ליה לרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי, לדברי המכשיר - מכשיר אפילו ברוב פסולין, לדברי הפוסל - פוסל אפילו ברוב כשרים. א"ר יוחנן, לדברי המכשיר בה - מכשיר בבתה, לדברי הפוסל בה - פוסל בבתה. ורבי אלעזר אומר, לדברי המכשיר בה - פוסל בבתה. אמר רבה, מ"ט דר"א? בשלמא איהי - אית לה חזקה דכשרות, בתה - לית לה חזקה דכשרות. איתיביה ר"א לרבי יוחנן, 'בד"א בעדות אשה בגופה, אבל עדות אשה בבתה דברי הכל הולד שתוקי'; מאי לאו שתוקי ופסול? לא, שתוקי וכשר. ומי איכא שתוקי כשר? אין, כדשמואל, דאמר שמואל, עשרה כהנים עומדים ופירש אחד מהם ובעל - הולד שתוקי. מאי שתוקי? אילימא שמשתיקין אותו מנכסי אביו, פשיטא! ומי ידעינן אבוה מנו? אלא שמשתיקין אותו מדין כהונה, דכתיב (במדבר כה יג) 'והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם' - מי שזרעו מיוחס אחריו, יצא זה שאין זרעו מיוחס אחריו. ההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמיה דרב יוסף, היא אמרה מיניה והוא אמר