חרדים עובדים יכולים להיות בני תורה? דברי רשכבה"ג ר' משה הלל הירש שהוקרנו בכינוס "כח התורה"

אהבתם את הסרטון - תעשו לייק לחץ על הרשמה למינוי כדי להתעדכן על סרטונים חדשים ומעניינים - ההרשמה בחינם תכתבו תגובה מה דעתכם על הסרטון. You liked the video - Like Click Subscribe to Subscribe to stay up to date on new and interesting videos - Free Registration Write a comment What you think of the video. משא הכוונה היסטורי מאת רבינו מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש אשר הוקרן לכינוס "כח התורה" שנערך במרכז הקונגרסים בבניני האומה עבור אנשי עמל ועשיה - קובעי העיתים לתורה אף העוסק לפרנסתו עדיין מחויב להיות בן תורה בכל הליכותיו בארץ ישראל במשך המאה שנים האחרונות, היה ידוע שבני התורה עוסקים שם בתורה כל החיים, אף שגם בחו"ל היו מעט כוללים וישיבות שהתרבו בארבעים שנה האחרונות ב"ה, אבל כשבאו לארץ ישראל ידעו שעיקר המטרה היא ללמוד תורה כל החיים, בלא להתעסק בדברים אחרים. אבל בעשרים השנים האחרונות, התחיל להיות גם בארץ ישראל כפי שאמר מו"ר מרן הגר"א קוטלר זצ"ל לגבי כללות ישראל, שלא היה אפשר שכל הבני תורה שבארץ ישראל יעסקו כל חייהם רק בלימוד התורה, אלא הוצרכו להתעסק בדברים אחרים לפרנסה וכדומה. באמת, בתחילה לא היתה התייחסות מיוחדת לאנשים אלו (מחמת שתופעה זו לא היתה רחבה), והרבה נפלו מחמת זה, אבל היום התרחב הענין הזה, ואמנם ברוך ה' שעדיין רוב רובם של ציבור הבני תורה נשארו בכלל 'כי לי בני ישראל', אבל יש מיעוט הניכר שגם עובדים ואינם יכולים לעסוק בתורה כל חייהם בלא להתעסק בדברים נוספים. אלא שהיחס אליהם צריך להיות, לא שהם בעלי בתים שיש להם שייכות לבני תורה, אלא להיפך!, הם בני תורה שהוצרכו להתעסק לפרנסתם, כך צריך להיות היחס שלהם כלפי עצמם וכך צריך להיות היחס אליהם מכל בני התורה. אכן אין זה סתם הגדרה מהשפה ולחוץ, אלא הם באמת בני תורה, וזה יבא לידי ביטוי בשלושה דברים: א . במחשבה, שמבין ויודע שהלוואי והיה יכול ללמוד כל החיים, ומה שמתעסק בענינים אחרים, לפרנסה וכדומה, אינו אלא בדיעבד, לפי שאין לו ברירה. ב. דקדוק ההלכה בין אצלו ובין בביתו צריך להיות ממש כמו בית של אברך, וזה כולל את כל הענינים, תפילה, צניעות, ושאר עניני הלכה. אמנם לענין הדברים הגשמיים, יכולים אלו המתעסקים לפרנסתם להעלות את רמת התנאים הגשמיים מכפי הפשטות שנוהגים בה האברכים, והכל לפי מה שיש להם, אבל מלבד זה, כל דקדוק ההלכה, התפילה והצניעות צריך להיות ממש כמו אברך בן תורה גמור, אין שום סיבה שיהיה ביניהם שום שינוי. ג. התלמוד תורה עצמו, שגם מי שעובד לפרנסתו צריך לקבוע עיתים לתורה, החפץ חיים זצ"ל מאריך על זה הרבה, בענין קביעות העיתים לתורה לכל אדם ואדם. ענין 'קביעת עיתים לתורה' כולל שלוש בחינות: א. 'קביעות' פירושה, שלומדים כל יום ויום בקביעות, אין יום שעובר בלא תלמוד תורה. ב. קביעות ב'כמות', שצריך לקבוע זמן מסויים של שעה שעתיים, כמה שעות שהוא יכול. ג. 'קביעות' באיכות, שלא יחשוב, שמאחר ואינו אברך, אינו צריך להעמיק ולהבין היטב את מה שלומד, אלא יכול ללמוד במהירות בלא הבנה, אך באמת אינו נכון, מאחר ובעצם הוא בן תורה, אלא שהוצרך להתעסק בדברים אחרים, אבל בזמן שהוא לומד הוא צריך ללמוד עם כל העיון וההבנה כפי הכשרונות שיש לו. אני מכיר אברכים באמריקה שעובדים לפרנסתם, שכשהם חוזרים מעבודתם בשעה ארבע, הם חוזרים ישירות לבית המדרש לסדר שני. כמו כן אני מכיר אברך שהוציא ספר, הוא לומד סוגיות והוציא ספרים. ואכן, באופן כללי באמריקה היום זה התפתח מאוד, יש דף היומי פשוט ויש דף היומי יותר בעיון, ויש שלומדים בשקידה סוגיות כמעט כמו אברכים בישיבות וכוללים. אסיים בדברי רבינו יונה באיגרת התשובה, המובא בחפץ חיים בכמה מקומות, 'בני אדם הפוסקים ממלאכתם, והולכים לבתיהם כשהם בטלים או משיחים בדברים בטלים, רעתם רבה וחטאתם כבדה מאוד, לפי שהם מבזים את התורה, שאילו היו מאמינים שאין תכלית למתן שכרה, למה לא ישיבו רגליהם לבית המדרש ללמוד'. זה היסוד שצריך לזכור, שגם אלו המתעסקים לפרנסתם, הם נשארים בני תורה, הם עובדים, אבל הם בן תורה בכל הבחינות, ולכך צריך שיהיו גם בארץ ישראל כוללים לבני תורה שעובדים, לא כולל בעלי בתים!, כולל לבני תורה שעובדים, וילמדו כל אחד לפי כוחו, ויעשו כמה סוגים של כוללים, כפי שיש לאברכים, כולל שלומדים בו יותר בעיון, כולל שלומדים בו בבקיאות, כולל שלומדים הלכה וכיוצא בזה. דבר זה יעשה גם קידוש ה' גדול, שגם אלו המתעסקים לפרנסתם אינם יוצאים מגדר 'בני תורה', ויהי רצון שהקב''ה יתן כח ל'בני תורה' אלו להישאר בני תורה אמיתיים בכל הענינים שהזכרנו, וכמו כן יזכו לכח מיוחד מאת ה' שנצרך להם בכדי להתמודד עם הנסיונות הבאים לפתחם מכח העבודה, ולהצליח גם בזה.