מהו תפקיד ה'משיב' בישיבה? מנהיג הישיבות מרן הרב משה הלל הירש בכינוס ענק לכל ה'משיבים' בישיבות

הכינוס נערך במעונו של קברניט עולם התורה ראש הישיבה רבי משה הלל הירש על ידי איחוד בני הישיבות בתחילת זמן קיץ תשפ"ד. הכינוס היה מיועד לכל ה"המשיבים" בעולם הישיבות. אהבתם את הסרטון - תעשו לייק לחץ על הרשמה למינוי כדי להתעדכן על סרטונים חדשים ומעניינים - ההרשמה בחינם תכתבו תגובה מה דעתכם על הסרטון. You liked the video - Like Click Subscribe to Subscribe to stay up to date on new and interesting videos - Free Registration Write a comment What you think of the video. יש שני דברים הקדמה מה שצריכים המשיבים. א. שיהיה לא עייף. הסיבה לזה, יכול להיות שבחור ישאל שאלה ולא מבין שואל עוד פעם ועוד פעם ולא מבין, אם יש למשיב חוסר סבלנות אז זה מקלקל לגמרי, בחור מרגיש שהמשיב אין לו סבלנות בשבילו ולא ילך אליו עוד פעם, ואם אדם עייף, ובחור בא עוד פעם ועוד פעם למשיב בהכרח לא יהיה בהכרח סבלנות. לפעמים הבחור עצמו לא הבעיה, יכול להיות ראובן שמעון לוי כולם באים עם אותה השאלה וזה מעצבן ומי שהוא עייף קשה אחר כך להמשיך עם זה, אז לכן צריך להיות עירני. חוץ מעצם הלימוד עצמו, אם אדם למעשה עייף לפעמים לא יכול להסביר כ''כ טוב ולא יתפוס כ''ככע הקושיא של הבחור כי לא כ''כ עירני. זה דבר ראשון שיהיה עירני מאה אחוז. ב. דבר שני. לדעת את הסוגיא לפני כן. לא לסמוך שעברת מהר את הסוגיא ואתה יודע פחות או יותר הסוגיא ובשמת עמשה אענה צריך להיות למעשה שלמד את הסוגיא וגם עם אחרונים. בחור בא עם שאלה והשאלה טובה ולא למדת את הסוגיא עם אחרונים ואתה כבר יש לך נסיון בלימוד ואתה מבין שהתשובה לשאלה הזו כך וכך והתשובה היא תשובה שמי שלמד הרבה והיסוד פשוט שככה הוא. מי שלא למד כל כך, זה חידוש אצל הבחור זה דבר מחודש, אתה אומר לו את זה הוא לא מוכן כל כך לקבל את זה, בגלל שמי אמר, אם הקושיא טובה מסתמא כתוב ברעק''א או בפנ''י או במקום אחר, הבחור בא עם השאלה הזו, מאך אגנצע טעררם, או כוונת לקושיית הפני יהושע, הבחור מיד מרגיש טוב. כיוונתי לשאלה של הפנ''י ואז אחר כך מביא את התירוץ של פנ''י אם אתה אומר את התירוץ של הפנ''י לבד הוא לא מקבל את זה כ''כ, אבל הפנ''י אומר את זה זה יסוד. והבחור הזה למעשה קודם כל יצא שהוא שאל שאלה של הפנ''י טוב. יש לו יסוד של הפנ''י. וזה חשוב מאוד. עוד. לפעמים בחור יש לו שאלה שזה בעצם הוא לא יודע בדיוק מה קשה לו. אבל קשה הוא שואל שאלה שזה גרעין של דבר טוב בו, מי שלא יודע טוב את הענינים טוב טוב, אז יוותר על זה זה לא טוב, מי שיודע תא הסוגיא טוב ויודע את הקושיות יודע שהבחור הזה יש לו גרעין של קושיא טובה ויכולים לעשות על ידי זה שמדבר אם הבחור שיגיע לאט לאט יביא שהוא ישאל את השאלה ואז הוא מפסוט הוא שאל שאלה ויש קושיא ויש תירוץ יכול לכתוב את זה. וזה רק אם אתה יודע את הסוגיא טוב טוב עם הראשונים והאחרונים אז יכול להשתמש עם הידע הזה לבנות בחור ולתת לו את הגישמעק, וזה חשוב לבנות בחור ולתת לו אגישמעק שזה טוב לו. וזה שני הדברים האלו מוכרחים שיהיה עירני וגם כן לדעת את הסוגיא טוב ולא לסמוך בשעת מעשה אני אתפוס ואגיד תשובה זה לא מספיק. עכשיו, צריכים לדעת על סוג בחורים מה הבעיות שיש לבחורים בלימוד לפעמים יש לבחור בעיה בלימוד ואתה יכול לתפוס את זה אם אתה יודע שיש בעיות כאלו, בחור אחד טיירע בחור אבל כח חשבון שלו זה מוגבל, למשל יהיה פה חקירה שני צדדים ורמב''ן אומר כך וכך זה צד אחד, הריטב''א אומר משהו אחר צד השני, יפה מאוד. אבל יש פה עוד רמב''ן שלכאורה סותר את היסוד הזה, אז ממילא צריכים לומר עוד להוסיף ולהגיד גדר קצת שונה ממה שאמרנו קודם. הבחור הזה ככה, ששאל את החקירה הוא הבין טוב מאוד, התליה ברמב''ן ובריטב''א הבין טוב מאוד. התחלת עם השאלה עם הסתירה ברמב''ן – בום. הוא לגמרי מבולבל. הבחור הזה יוצא בלי כלום, לא הפשט שיוצא עם ההתחלה, צריכים לתפוס וזה חשוב מאוד, שמדברים עם בחור צריכים להסתכל עליו לראות בשפת הגוף בשפת הפה ובעינים אם הבחור מבין מה שאתה אומר, באופן כללי צריך לראות יכול להיות שאתה מדבר ומדבר והוא לא מבין כלום, אבל אתה צריך לראות אם הוא מבין או לא מבין, זה לא חכמה גדולה להגיד. וזה יצה''ר גדול למשיב, כולם שאלו, ובא בחור ושואל שאלה ואתה עונה לו, אבל הוא הבין שבעים אחוז, ושלום על ישראל תלך, אבל למעשה זה לא נכון, אתה תפסת שהוא לא מבין תשאל אותו שוב אתה מבין עד הסוף? אני רואה שלא, ותסביר לו עוד פעם ועוד פעם, וזה חשוב באופן כללי לראות בשפת הגוף של הבחור אם הבחור מבין מה שאמרת או לא, ואם הוא לא מבין אל תכנע ליצר הרע וזה חיוב על המשיב.