מסכת בבא מציעא דף יב - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [bava metsia 12]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=269964 שמע https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=270081 בבא מציעא דף יב להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א חצר איתרבאי משום יד ולא גרעה משליחות, גבי גט דחוב הוא לה - אין חבין לאדם אלא בפניו, גבי מתנה דזכות הוא לו - זכין לאדם שלא בפניו. גופא, 'ראה אותן רצין אחר המציאה' וכו'. אמר רבי ירמיה, אמר רבי יוחנן, והוא שרץ אחריהן ומגיען. בעי רבי ירמיה, במתנה היאך? קבלה מיניה ר' אבא בר כהנא, אע"פ שרץ אחריהן ואין מגיען. בעי רבא, זרק ארנקי בפתח זה ויצא בפתח אחר מהו? אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי, או לא? אמר ליה רב פפא לרבא, ואמרי לה רב אדא בר מתנה לרבא, ואמרי לה רבינא לרבא, לאו היינו מתניתין 'ראה אותן רצין אחר המציאה' ואמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן והוא שרץ אחריהן ומגיען ובעי רבי ירמיה במתנה היאך וקבלה מיניה רבי אבא בר כהנא במתנה אף על פי שרץ אחריהן ואין מגיען? אמר ליה, מתגלגל קאמרת? שאני מתגלגל דכמונח דמי: מתני'. מציאת בנו ובתו הקטנים, מציאת עבדו ושפחתו הכנענים, מציאת אשתו - הרי אלו שלו. מציאת בנו ובתו הגדולים, מציאת עבדו ושפחתו העברים, מציאת אשתו שגירשה אע"פ שלא נתן כתובה - הרי אלו שלהן: גמ'. אמר שמואל, מפני מה אמרו מציאת קטן לאביו? שבשעה שמוצאה מריצה אצל אביו ואינו מאחר בידו. למימרא דסבר שמואל קטן לית ליה זכייה לנפשיה מדאורייתא, והתניא 'השוכר את הפועל - ילקט בנו אחריו, למחצה לשליש ולרביע - לא ילקט בנו אחריו, רבי יוסי אומר בין כך ובין כך ילקט בנו ואשתו אחריו', ואמר שמואל הלכה כרבי יוסי, אי אמרת בשלמא קטן אית ליה זכייה לנפשיה- כי קא מלקט לנפשיה קא מלקט ואבוה מיניה קא זכי, אלא אי אמרת קטן לית ליה זכייה לנפשיה - כי קא מלקט לאביו קא מלקט, אבוה עשיר הוא! אמאי אשתו ובנו מלקט אחריו? שמואל טעמא דתנא דידן קאמר, וליה לא סבירא ליה. וסבר רבי יוסי קטן אית ליה זכייה מדאורייתא? והתנן 'מציאת חרש שוטה וקטן יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום, רבי יוסי אומר גזל גמור', ואמר רב חסדא גזל גמור מדבריהן, נפקא מינה להוציאה בדיינין? אלא אמר אביי, עשאוה כמי שהלכו בה נמושות, דעניים גופייהו מסחי דעתייהו - סברי בריה דהיאך מלקטי ליה. א"ל רב אדא בר מתנה לאביי, וכי מותר לאדם להרביץ ארי בתוך שדהו כדי שיראו עניים ויברחו? אלא אמר רבא, עמוד ב עשו שאינו זוכה כזוכה, מ"ט? עניים גופייהו ניחא להו, כי היכי דכי אגרו לדידהו נלקוט בנייהו בתרייהו. ופליגא דר' חייא בר אבא, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, לא גדול גדול ממש ולא קטן קטן ממש, אלא גדול וסמוך על שלחן אביו - זהו קטן, קטן ואינו סמוך על שלחן אביו - זהו גדול: מציאת עבדו ושפחתו העברים הרי הוא של עצמן: אמאי? לא יהא אלא פועל, ותניא 'מציאת פועל לעצמו, במה דברים אמורים? בזמן שאמר לו נכש עמי היום, עדור עמי היום, אבל אמר לו עשה עמי מלאכה היום - מציאתו לבעל הבית! אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן, הכא בעבד נוקב מרגליות עסקינן, שאין רבו רוצה לשנותו למלאכה אחרת. רבא אמר, במגביה מציאה עם מלאכתו עסקינן. רב פפא אמר, כגון ששכרו ללקט מציאות, והיכי דמי? דאקפי אגמא בכוורי: האי שפחה היכי דמי? אי דאייתי שתי שערות - מאי בעיא גביה? ואי דלא אייתי שתי שערות - אי איתיה לאב דאבוה הויא, ואי דליתיה לאב תיפוק במיתת האב, דאמר ריש לקיש, אמה העבריה קנה עצמה במיתת האב מרשות האדון מקל וחומר? ולאו איתותב ריש לקיש? נימא מהאי נמי תיהוי תיובתא? לא, לעולם דאיתיה לאב, ומאי 'הרי הן שלהן'? לאפוקי דרבה: מציאת אשתו: גירשה פשיטא! הכא במאי עסקינן? במגורשת ואינה מגורשת, דאמר רבי זירא, אמר שמואל, כל מקום שאמרו חכמים 'מגורשת ואינה מגורשת' - בעלה חייב במזונותיה; טעמא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה? כי היכי דלא תיהוי לה איבה, הכא אית לה איבה ואיבה: מתני'. מצא שטרי חוב - אם יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר שבית דין נפרעין מהן, אין בהן אחריות נכסים יחזיר שאין בית דין נפרעין מהן, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, בין כך ובין כך לא יחזיר, מפני שבית דין נפרעין מהן: גמ'. במאי עסקינן? אילימא כשחייב מודה - כי יש בהן אחריות נכסים אמאי לא יחזיר? הא מודה! ואי כשאין חייב מודה - כי אין בהן אחריות נכסים אמאי יחזיר? נהי דלא גבי ממשעבדי - מבני חרי מגבא גבי! לעולם כשחייב מודה, והכא היינו טעמא דחיישינן שמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי, ואתי למטרף לקוחות שלא כדין. אי הכי כל שטרי דאתו לקמן ניחוש להו הכי! כל שטרי לא ריעי, הני ריעי. אלא הא דתנן 'כותבין שטר ללוה אף על פי שאין מלוה עמו', לכתחילה היכי כתבינהו? ניחוש שמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי, ואתי למטרף לקוחות שלא כדין! אמר רב אסי,