מסכת קידושין דף יא - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 11]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257460 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257379 קידושין דף יא להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א עד שתכנס לחופה משום דעולא. ובן בג בג, סימפון בעבדים לית ליה; אי מומין שבגלוי הוא - הא קא חזי ליה, אי משום מומין שבסתר - מאי נפקא ליה מיניה? למלאכה קא בעי ליה, לא איכפת ליה! נמצא גנב או קוביוסטוס – הגיעו, מאי אמרת? לסטים מזויין או נכתב למלכות? הנהו קלא אית להו. מכדי בין למר ובין למר לא אכלה, מאי בינייהו? איכא בינייהו קיבל מסר והלך: בכסף ב"ש אומרים בדינר וכו': מאי טעמייהו דב"ש? אמר רבי זירא, שכן אשה מקפדת על עצמה ואין מתקדשת בפחות מדינר. אמר ליה אביי, אלא מעתה כגון בנתיה דר' ינאי דקפדן אנפשייהו ולא מקדשי בפחות מתרקבא דדינרי, הכי נמי דאי פשטה ידה וקבלה חד זוזא מאחר, הכי נמי דלא הוו קדושין? א"ל, פשטה ידה וקבלה לא קאמינא, כי קאמינא דקדשה בליליא, אי נמי דשויה שליח. רב יוסף אמר, טעמייהו דבית שמאי כדרב יהודה אמר רב אסי, דאמר רב יהודה, אמר רב אסי, כל כסף האמור בתורה כסף צורי ושל דבריהם כסף מדינה: גופא, אמר רב יהודה, אמר רב אסי, כל כסף האמור בתורה כסף צורי ושל דבריהם כסף מדינה: וכללא הוא? עמוד ב והרי טענה דכתיב (שמות כב ו) 'כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור', ותנן 'שבועת הדיינין - הטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה'? התם דומיא ד'כלים', מה 'כלים' שנים - אף 'כסף' שנים, ומה 'כסף' דבר חשוב - אף 'כלים' דבר חשוב. והרי מעשר דכתיב (דברים יד כה) 'וצרת הכסף בידך', ותנן 'הפורט סלע ממעות מעשר שני'? 'כסף' 'הכסף' ריבה. והרי הקדש דכתיב 'ונתן הכסף וקם לו', ואמר שמואל הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל? התם נמי 'כסף' 'כסף' יליף ממעשר. והרי קידושי אשה דכתיב (דברים כד א) 'כי יקח איש אשה ובעלה', וגמר 'קיחה' 'קיחה' משדה עפרון, ותנן 'בית הלל אומרים בפרוטה ובשוה פרוטה'? נימא רב אסי דאמר כבית שמאי? אלא אי איתמר הכי איתמר, אמר רב יהודה אמר רב אסי, כל כסף קצוב האמור בתורה כסף צורי ושל דבריהם כסף מדינה. מאי קמ"ל? תנינא 'חמש סלעים של בן שלשים של עבד חמשים של אונס ושל מפתה מאה של מוציא שם רע - כולם בשקל הקודש במנה צורי'! ושל דבריהם כסף מדינה איצטריכא ליה, דלא תנן, דתניא 'התוקע לחבירו נותן לו סלע', ולא תימא מאי סלע? ארבע זוזי, אלא מאי סלע? פלגא דזוזא, דעבידי אינשי דקרו לפלגא דזוזא איסתירא. רבי שמעון בן לקיש אומר, טעמייהו דבית שמאי כדחזקיה, דאמר חזקיה, אמר קרא (שמות כא ח) 'והפדה' - מלמד שמגרעת מפדיונה ויוצאה; אי אמרת בשלמא דיהב לה דינר - היינו דמגרעה ואזלה עד פרוטה, אלא אי אמרת דיהב לה פרוטה - מפרוטה מי מגרעה? ודלמא ה"ק רחמנא, היכא דיהב לה דינר תיגרע עד פרוטה, היכא דיהב לה פרוטה לא תיגרע כלל?