מסכת סוטה דף לט - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [sota 39]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=249439 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=249486 סוטה דף לט להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א והזה לאחריו, לאחריו הזה לפניו - הזאתו פסולה; לפניו והזה על צדדין שבפניו - הזאתו כשרה'. אמר רבא בר רב הונא, כיון שנפתח ספר תורה - אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר (נחמיה ח ה) 'ובפתחו עמדו כל העם', ואין עמידה אלא שתיקה, שנא' (איוב לב טז) 'והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד'. ר' זירא אמר רב חסדא, מהכא, (נחמיה ח ג) 'ואזני כל העם אל ספר התורה'. ואמר ר' יהושע בן לוי, כל כהן שלא נטל ידיו - לא ישא את כפיו, שנאמר (תהילים קלד ב) 'שאו ידיכם קדש וברכו את ה''. שאלו תלמידיו את ר' אלעזר בן שמוע, במה הארכת ימים? אמר להן, מימי לא עשיתי בית הכנסת קפנדריא ולא פסעתי על ראשי עם קודש ולא נשאתי כפי בלא ברכה. מאי מברך? אמר רבי זירא, אמר רב חסדא, 'אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה'. כי עקר כרעיה מאי אמר? 'יהי רצון מלפניך ה' אלהינו, שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל לא יהא בה מכשול ועון'. וכי מהדר אפיה מציבורא מאי אמר? אדבריה רב חסדא לרב עוקבא ודרש, 'רבונו של עולם, עשינו מה שגזרת עלינו, עשה עמנו עמוד ב מה שהבטחתנו, (דברים כו טו) 'השקיפה ממעון קדשך מן השמים' וגו''. אמר רב חסדא, אין הכהנים רשאים לכוף קישרי אצבעותיהן עד שיחזרו פניהם מן הצבור. א"ר זירא, א"ר חסדא, אין הקורא רשאי לקרות כהנים עד שיכלה אמן מפי הצבור, ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה דיבור מפי הקורא, ואין הצבור רשאין לענות אמן עד שתכלה ברכה מפי הכהנים, ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת עד שיכלה אמן מפי הצבור. ואמר רבי זירא, אמר רב חסדא, אין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן הצבור עד שיתחיל שליח צבור ב'שים שלום', ואינן רשאין לעקור רגליהם ולילך עד שיגמור שליח צבור 'שים שלום'. וא"ר זירא, אמר רב חסדא, אין הצבור רשאין לענות אמן עד שתכלה ברכה מפי הקורא, ואין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה אמן מפי הצבור, ואין המתרגם רשאי להתחיל בתרגום עד שיכלה פסוק מפי הקורא, ואין הקורא רשאי להתחיל בפסוק אחר עד שיכלה תרגום מפי המתרגם. אמר רבי תנחום, א"ר יהושע בן לוי, המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחילה. ואמר רבי תנחום, אמר רבי יהושע בן לוי, אין המפטיר רשאי להפטיר בנביא עד שיגלל ס"ת. ואמר רבי תנחום, אמר רבי יהושע בן לוי, אין שליח צבור רשאי להפשיט את התיבה בצבור מפני כבוד צבור. ואמר רבי תנחום, אמר רבי יהושע בן לוי, אין הצבור רשאין לצאת עד שינטל ספר תורה ויניח במקומו. ושמואל אמר, עד שיצא. ולא פליגי, הא דאיכא פיתחא אחרינא, הא דליכא פיתחא אחרינא. אמר רבא, בר אהינא אסברה לי - (דברים יג ה) 'אחרי ה' אלהיכם תלכו'. בזמן שהכהנים מברכים את העם, מה הן אומרים? אמר ר' זירא, אמר רב חסדא, (תהילים קג כ) 'ברכו ה' מלאכיו גבורי כח וגו' ברכו ה' כל צבאיו משרתיו עושי רצונו ברכו ה' כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו ברכי נפשי את ה''. במוספי דשבתא מה הן אומרים? אמר רבי אסי, (תהילים קלד א) 'שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' וגו' שאו ידיכם קדש וברכו את ה'', (תהילים קלה כא) 'ברוך ה' מציון שוכן ירושלים הללויה'. ולימא נמי (תהילים קלד ג) 'יברכך ה' מציון' דכתיב בההוא עניינא? אמר יהודה בריה דר"ש בן פזי, מתוך שהתחיל בברכותיו של הקב"ה - מסיים בברכותיו של הקב"ה. במנחתא דתעניתא מאי אמרי? אמר רב אחא בר יעקב, (ירמיה יד ז) 'אם עונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך', (ירמיה יד ח) 'מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וגו' למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע וגו''.