מסכת כתובות דף ה - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 5]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232879 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232990 כתובות דף ה להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א משום חשבונות. אמר ליה אביי, וחשבונות של מצוה מי אסירי? והא רב חסדא ורב המנונא דאמרי תרוייהו חשבונות של מצוה מותר לחשבן בשבת, וא"ר אלעזר פוסקין צדקה לעניים בשבת, ואמר ר' יעקב אמר ר' יוחנן הולכין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לפקח על עסקי רבים בשבת, ואמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן מפקחין פיקוח נפש בשבת, ואמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן הולכין לטרטייאות ולקרקייאות לפקח על עסקי רבים בשבת, ותנא דבי מנשיא משדכין על התינוקת ליארס בשבת ועל התינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות! אלא אמר רבי זירא, גזירה שמא ישחוט בן עוף. א"ל אביי, אלא מעתה יום הכפורים שחל להיות בשני בשבת ידחה, גזירה שמא ישחוט בן עוף? התם דלנפשיה - לא טריד, הכא דלאחרים – טריד. אי נמי, התם אית ליה רווחא, הכא לית ליה רווחא. השתא דאתית להכי, ערב שבת נמי, גזירה שמא ישחוט בן עוף. איבעיא להו, בתולה נשאת ברביעי ונבעלת ברביעי, ולא חיישינן לאיקרורי דעתא, או דלמא בתולה נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי, דחיישינן לאיקרורי דעתא? ת"ש, דתני בר קפרא 'בתולה נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים, אלמנה נשאת בחמישי ונבעלת בששי הואיל ונאמרה בו ברכה לאדם'; טעמא משום ברכה, אבל משום איקרורי דעתא לא חיישינן! אי הכי, אלמנה נמי תיבעל בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים? ברכה דאדם עדיפא ליה. ואי נמי, משום שקדו, דתניא, 'מפני מה אמרו אלמנה נשאת בחמישי ונבעלת בששי? שאם אתה אומר תיבעל בחמישי, למחר משכים לאומנתו והולך לו; שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל, שיהא שמח עמה שלשה ימים, חמישי בשבת וערב שבת ושבת'. מאי איכא בין ברכה ל'שקדו'? איכא בינייהו אדם בטל, אי נמי, יום טוב שחל להיות בערב שבת. דרש בר קפרא, גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ כתיב (ישעיה מח יג) 'אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים', ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב (שמות טו יז) 'מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך'. השיב בבלי אחד, ור' חייא שמו, (תהילים צה ה) 'ויבשת ידיו יצרו'? 'ידו' כתיב. והכתיב 'יצרו'? א"ר נחמן בר יצחק, יצרו אצבעותיו, כדכתיב (תהילים ח ד) 'כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת'. מיתיבי, (תהילים יט ב) 'השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע'? הכי קאמר, מעשה ידיהם של צדיקים מי מגיד? הרקיע, ומאי ניהו? מטר. דרש בר קפרא, מאי דכתיב (דברים כג יד) 'ויתד תהיה לך על אזנך' - אל תקרי 'אזנך' אלא 'על אוזנך', שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון עמוד ב - יניח אצבעו באזניו. והיינו דאמר ר' אלעזר, מפני מה אצבעותיו של אדם דומות ליתידות? מאי טעמא? אילימא משום דמחלקן, כל חדא וחדא למילתיה עבידא, דאמר מר 'זו זרת זו קמיצה זו אמה זו אצבע זה גודל', אלא מה טעם משופות כיתידות? שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון - יניח אצבעותיו באזניו. תנא דבי רבי ישמעאל, מפני מה אוזן כולה קשה והאליה רכה? שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון - יכוף אליה לתוכה. ת"ר, אל ישמיע אדם לאזניו דברים בטלים, מפני שהן נכוות תחלה לאיברים. איבעיא להו, מהו לבעול בתחלה בשבת? דם מיפקד פקיד או חבורי מיחבר? ואם תימצי לומר דם מיפקד פקיד, לדם הוא צריך ושרי, או דלמא לפתח הוא צריך ואסיר? ואם תימצי לומר לדם הוא צריך ופתח ממילא קאתי, הלכה כר"ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר, או הלכה כרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור? ואם תימצי לומר הלכה כר' יהודה, מקלקל הוא אצל הפתח או מתקן הוא אצל הפתח? איכא דאמרי, ואם תימצי לומר דם חבורי מיחבר, לדם הוא צריך ואסור, או דלמא להנאת עצמו הוא צריך ושרי? ואם תימצי לומר להנאת עצמו הוא צריך ודם ממילא קאתי, הלכה כרבי יהודה או הלכה כר"ש? ואם תימצי לומר הלכה כר' יהודה, מקלקל בחבורה או מתקן בחבורה הוא? ואם תימצי לומר מקלקל בחבורה הוא, במקלקל הלכה כרבי יהודה