מסכת ראש השנה דף לא - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=217139 שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=217105 ראש השנה דף לא להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד אשאני התם דשירה דיומיה היא. תניא, רבי יהודה אומר משום ר"ע, בראשון מה היו אומרים? 'לה' הארץ ומלואה', על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו. בשני מה היו אומרים? 'גדול ה' ומהולל מאד', על שם שחילק מעשיו ומלך עליהן. בשלישי היו אומרים 'אלהים נצב בעדת אל', על שם שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו. ברביעי היו אומרים 'אל נקמות ה'', על שם שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן. בחמישי היו אומרים 'הרנינו לאלהים עוזנו', על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו. בששי היו אומרים 'ה' מלך גאות לבש', על שם שגמר מלאכתו ומלך עליהן. בשביעי היו אומרים 'מזמור שיר ליום השבת', ליום שכולו שבת. א"ר נחמיה, מה ראו חכמים לחלק בין הפרקים הללו? אלא בראשון - שקנה והקנה ושליט בעולמו, בשני - שחילק מעשיו ומלך עליהם, בשלישי - שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו, ברביעי - שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן, בחמישי - שברא עופות ודגים לשבח לשמו, בששי - שגמר מלאכתו ומלך עליהם, בשביעי - על שם ששבת. וקמיפלגי בדרב קטינא, דאמר רב קטינא, שיתא אלפי שני הוה עלמא וחד חרוב, שנאמר 'ונשגב יי' לבדו ביום ההוא'. תרי חרוב, שנאמ' 'יחיינו מיומים'. במוספי דשבתא מה היו אומרים? אמר רב ענן בר רבא, אמר רב, הזי"ו ל"ך. ואמר רב חנן בר רבא, אמר רב, כדרך שחלוקים כאן, כך חלוקין בבית הכנסת. במנחת' דשבתא מה היו אומרי'? אמר רבי יוחנן, 'אז ישיר', ו'מי כמוך', ו'אז ישיר'. איבעי' להו, הני כולהו בחד שבתא אמרי להו, או דלמא כל שבתא ושבתא אמרי חד? תא שמע, דתניא, 'א"ר יוסי, עד שהראשונה אומרת אחת, שניה חוזרת שתים', שמע מינה כל שבתא ושבתא אמרי חד? שמע מינה! אמר רב יהודה בר אידי, א"ר יוחנן, עשר מסעות נסעה שכינה, מקראי, וכנגדן גלתה סנהדרין, מגמרא. עשר מסעות נסעה שכינה, מקראי, מכפרת לכרוב, ומכרוב לכרוב, ומכרוב למפתן, וממפתן לחצר, ומחצר למזבח, וממזבח לגג, ומגג לחומה, ומחומה לעיר, ומעיר להר, ומהר למדבר, וממדבר עלתה וישבה במקומה, שנאמר 'אלך אשובה אל מקומי'. מכפורת לכרוב מכרוב לכרוב ומכרוב למפתן, דכתיב 'ונועדתי [לך שם ודברתי] אתך מעל הכפורת', וכתיב 'וירכב על כרוב ויעף', וכתיב 'וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית'. וממפתן לחצר, דכתיב 'וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נגה כבוד ה''. מחצר למזבח, דכתיב 'ראיתי את ה' נצב על המזבח'. וממזבח לגג, דכתיב 'טוב לשבת על פנת גג'. מגג לחומה, דכתיב 'והנה ה' נצב על חומת אנך'. מחומה לעיר, דכתיב 'קול ה' לעיר יקרא'. ומעיר להר, דכתיב 'ויעל כבוד ה' מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר'. ומהר למדבר, דכתיב 'טוב שבת בארץ מדבר'. וממדבר עלתה וישבה במקומה, דכתיב 'אלך אשובה אל מקומי' וגו'. א"ר יוחנן, ששה חדשים נתעכבה שכינה לישראל במדבר, שמא יחזרו בתשובה; כיון שלא חזרו, אמר, תיפח עצמן, שנאמר 'ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש'. וכנגדן גלתה סנהדרין, מגמרא, מלשכת הגזית לחנות, ומחנות לירושלים, ומירושלים ליבנה, עמוד ב ומיבנה לאושא, ומאושא ליבנה, ומיבנה לאושא, ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים, ומבית שערים לצפורי, ומצפורי לטבריא, וטבריא עמוקה מכולן, שנאמר 'ושפלת מארץ תדברי'. רבי אלעזר אומר, שש גלות, שנאמר 'כי השח יושבי מרום, קריה נשגבה ישפילנה, ישפילה עד ארץ, יגיענה עד עפר'. א"ר יוחנן, ומשם עתידין ליגאל, שנאמר 'התנערי מעפר קומי שבי': מתני'. אמר ר' יהושע בן קרחה, ועוד זאת התקין רבן יוחנן בן זכאי, שאפילו ראש בית דין בכל מקום, שלא יהו העדים הולכין אלא למקום הוועד: גמ'. ההיא איתתא דאזמנוה לדינא קמיה דאמימר בנהרדעי; אזל אמימר למחוזא ולא אזלה בתריה. כתב פתיחא עילווה. אמר ליה רב אשי לאמימר, והא אנן תנן 'אפילו ראש בית דין בכל מקום שלא יהו העדים הולכין אלא למקום הוועד'? א"ל, הנ"מ לענין עדות החדש, דא"כ נמצאת מכשילן לעתיד לבא, אבל הכא 'עבד לוה לאיש מלוה'. ת"ר, אין כהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן; וזו אחד מתשע תקנות שהתקין ריב"ז. שית, דהאי פירקא. וחדא, דפירקא קמא. ואידך דתני', 'גר שנתגייר בזמן הזה, צריך שיפריש רובע לקינו'; אמר רשב"א, כבר נמנה עליה רבן יוחנן וביטלה מפני התקלה'. ואידך, פלוגתא דרב פפא ורב נחמן בר יצחק; רב פפא אמר, כרם רבעי, רב נחמן בר יצחק אמר, לשון של זהורית. רב פפא אמר כרם רבעי, 'כרם רבעי היה עולה לירושלים, מהלך יום לכל צד, וזו היא תחומה, אילת מן ועקרבת מן לוד מן המערב וירדן מן המזרח'. ואמר עולא ואיתימא רבה בר עולא, א"ר יוחנן, מה טעם? כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות; ותניא, 'כרם רבעי היה לו לרבי אליעזר במזרח לוד, בצד כפר טבי, וביקש ר' אליעזר להפקירו לעניים. אמרו לו תלמידיו, רבי, כבר נמנו חבריך עליו והתירוהו!' מאן חבריך? רבן יוחנן בן זכאי. רב נחמן בר יצחק אמר, לשון של זהורית, דתניא, 'בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח אולם מבחוץ; הלבין היו שמחין, לא הלבין היו עצבין. התקינו שיהו קושרין אותו על פתח אולם מבפנים. ועדיין היו מציצין ורואין, הלבין היו שמחין, לא הלבין היו עצבין. התקינו שיהו קושרין אותו חציו בסלע, וחציו בין קרניו של שעיר המשתלח'. רב נחמן בר יצחק מאי טעמא לא אמר כרב פפא? אמר לך, אי סלקא דעתך רבן יוחנן בן זכאי, חבריו דרבי אליעזר מי הוה? רבו הוה! ואידך, כיון דתלמידים הוו, לאו אורח ארעא למימרא ליה לרביה 'רבך'. ורב פפא מאי טעמא לא אמר כרב נחמן בר יצחק? [חסר סיום הדף עקב הגבלת המקום]