מסכת גיטין דף מז - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 47]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252411 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252499 גיטין דף מז להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א פירקן! אמר ליה, תנן 'המוכר עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים אין פודין אותו, אבל פודין את הבנים' משום קלקולא, וכ"ש הכא דאיכא קטלא. אמרו לי' רבנן לר' אמי, האי ישראל מומר הוא - דקא חזו ליה דקאכיל נבילות וטריפות. אמר להו, אימא לתיאבון הוא דקאכיל? אמרו ליה, והא זמנין דאיכא היתירא ואיסורא קמיה, ושביק היתירא ואכיל איסורא! א"ל, זיל, לא קא שבקי לי דאפרקינך!: ריש לקיש זבין נפשיה ללודאי, שקל בהדיה חייתא וגלגלתא. אמר, גמירי דיומא בתרא - כל דבעי מינייהו עבדי ליה, כי היכי דליחול אדמיה. יומא בתרא אמרו ליה, מאי ניחא לך? אמר להו, בעינא אקמטינכו ואותבינכו, וכל חד מינייכו אמחי' חייתא ופלגא. קמטינהו ואותבינהו, כל חד מינייהו כד מחייה חד חייתא - נפק נשמתיה. חרקיניה לשיניה, א"ל, אחוכי קא מחייכת בי? אכתי פש לך גבי פלגא דחייתא! קטלינהו כולהו. נפק ואתא, יתיב, קאכיל ושתי. אמרה ליה ברתיה, לא בעית מידי למזגא עליה? אמר לה, בתי, כריסי כרי! כי נח נפשיה שבק קבא דמוריקא, קרא אנפשיה (תהילים מט יא) 'ועזבו לאחרים חילם': מתני'. המוכר את שדהו לעובד כוכבים - לוקח ומביא ממנו בכורים, מפני תיקון העולם: גמ'. אמר רבה, אע"פ שאין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר, שנאמר (ויקרא כה כג) 'כי לי הארץ' - לי קדושת הארץ, אבל יש קנין לעובד כוכבים בא"י לחפור בה בורות שיחין ומערות, שנאמר (תהילים קטו טז) 'השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם'. ור"א אומר, אע"פ שיש קנין לעובד כוכבים בא"י להפקיע מידי מעשר, שנאמר 'דגנך' ולא דגן עובד כוכבים, אבל אין קנין לעובד כוכבים בא"י לחפור בה בורות שיחין ומערות, שנאמר 'לה' הארץ'. במאי קמיפלגי? מ"ס 'דגנך' ולא דגן עובד כוכבים, ומר סבר דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים. אמר רבה, מנא אמינא לה? דתנן 'הלקט והשכחה והפאה של עובד כוכבים חייבין במעשר אלא א"כ הפקיר'; היכי דמי? אילימא דישראל וליקטינהו עובד כוכבים – 'אלא א"כ הפקיר'? הא מפקרי וקיימי! אלא לאו דעובד כוכבים וליקטינהו ישראל; טעמא דהפקיר, הא לא הפקיר – חייב! לא, לעולם דישראל וליקטינהו עובד כוכבים, ודקא אמרת הא מפקרי וקיימי - נהי דמפקרי אדעתא דישראל, אדעתא דעובד כוכבים מי מפקרי? ת"ש 'ישראל שלקח שדה מעובד כוכבים עד שלא הביאה שליש וחזר ומכרה לו משהביאה שליש - חייבת במעשר שכבר נתחייבה', נתחייבה – אין, לא נתחייבה – לא! הכא במאי עסקינן? בסוריא, וקסבר כיבוש יחיד לא שמיה כיבוש. תא שמע 'ישראל ועובד כוכבים שלקחו שדה בשותפות - עמוד ב טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי רבי, רבן שמעון בן גמליאל אומר של עובד כוכבים פטור ושל ישראל חייב'; עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר יש ברירה ומר סבר אין ברירה, אבל דכולי עלמא יש קנין לעובד כוכבים בא"י להפקיע מיד מעשר! הכא נמי בסוריא, וקסבר כיבוש יחיד לא שמיה כיבוש. אמר רב חייא בר אבין, ת"ש 'המוכר שדהו לעובד כוכבים לוקח ומביא ביכורים מפני תיקון העולם', מפני תיקון העולם – אין, מדאורייתא – לא! אמר רב אשי, שתי תקנות הוו; מעיקרא הוו מייתי מדאורייתא, כיון דחזו דקא מקרי ומזבני, דסברי בקדושתייהו קיימן, תקינו להו דלא ליתו; כיון דחזו דמאן דלא סגי ליה מזבן וקא משתקען ביד עובדי כוכבים - הדר תקינו להו דליתו. איתמר, המוכר שדהו לפירות, ר' יוחנן אמר מביא וקורא, ריש לקיש אמר מביא ואינו קורא. רבי יוחנן אמר מביא וקורא - קנין פירות כקנין הגוף דמי. ר"ל אמר מביא ואינו קורא- קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי. איתיביה ר' יוחנן לר"ל '(דברים כו יא) 'ולביתך' - מלמד שאדם מביא ביכורי אשתו וקורא'? א"ל, שאני התם דכתיב 'ולביתך'. ואיכא דאמרי, איתיביה ר"ש בן לקיש לר' יוחנן, ''ולביתך' - מלמד שאדם מביא ביכורי אשתו וקורא'; התם הוא דכתיב 'ולביתך', אבל בעלמא לא! אמר ליה, טעמא דידי נמי מהכא קאמינא. איתיביה, 'היה בא בדרך וביכורי אשתו בידו ושמע שמתה אשתו - מביא וקורא'; מתה – אין, לא מתה – לא! ה"ה דאע"ג דלא מתה, ומתה אצטריכא ליה; סד"א ליגזור משום דרבי יוסי בר חנינא, דאמר ר' יוסי בר חנינא בצרן ושגרן ביד שליח ומת שליח בדרך - מביא ואינו קורא, שנאמר (דברים כו ב) 'ולקחת והבאת' - עד שתהא לקיחה והבאה באחד, קמ"ל. ואזדו לטעמייהו, דאיתמר, המוכר שדהו