מסכת גיטין דף צ - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [gitin 90]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252454 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=252542 גיטין דף צ להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א והלכתא, מותרת לשניהם: מתני'. בית שמאי אומרים, לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה, שנאמר (דברים כד א) 'כי מצא בה ערות דבר'. ובית הלל אומרים, אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר 'כי מצא בה ערות דבר'. ר' עקיבא אומר, אפי' מצא אחרת נאה הימנה, שנאמ' (דברים כד א) 'והיה אם לא תמצא חן בעיניו': גמ'. תניא, 'אמרו בית הלל לבית שמאי, והלא כבר נאמר 'דבר'? אמרו להם ב"ש, והלא כבר נאמר 'ערות'? אמרו להם ב"ה, אם נאמר 'ערות' ולא נאמר 'דבר' - הייתי אומר משום ערוה תצא משום דבר לא תצא, לכך נאמר 'דבר'; ואילו נאמר 'דבר' ולא נאמר 'ערות' - הייתי אומר משום דבר תנשא לאחר ומשום ערוה לא תנשא לאחר, לכך נאמר 'ערות'. וב"ש, האי 'דבר' מאי עבדי ליה? נאמר כאן 'דבר' ונאמר להלן 'דבר' (דברים יט טו) על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר, מה להלן בשני עדים - אף כאן בשני עדים. וב"ה, מי כתיב 'ערוה בדבר'? וב"ש, מי כתיב 'או ערוה או דבר'? וב"ה, להכי כתיב 'ערות דבר' דמשמע הכי ומשמע הכי: ר"ע אומר אפי' מצא אחרת: במאי קא מיפלגי? בדר"ל, דאמר ריש לקיש, 'כי' משמש בד' לשונות – אי, דלמא, אלא, דהא; ב"ש סברי, '[והיה אם לא תמצא חן בעיניו] כי מצא בה ערות דבר' - דהא מצא בה ערות דבר, ור"ע סבר 'כי מצא בה ערות דבר' - אי נמי מצא בה ערות דבר. אמר ליה רב פפא לרבא, לא מצא בה לא ערוה ולא דבר מהו? א"ל, מדגלי רחמנא גבי אונס (דברים כב יט) 'לא יוכל לשלחה כל ימיו' - כל ימיו בעמוד והחזיר קאי; התם הוא דגלי רחמנא, אבל הכא מאי דעבד עבד. א"ל רב משרשיא לרבא, אם לבו לגרשה והיא יושבת תחתיו ומשמשתו מהו? קרי עליה (משלי ג כט) 'אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך'. תניא, 'היה רבי מאיר אומר, כשם שהדעות במאכל כך דעות בנשים. יש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו - וזורקו ואינו שותהו, וזו היא מדת פפוס בן יהודה, שהיה נועל בפני אשתו ויוצא. ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו - וזורקו ושותהו, וזו היא מדת כל אדם, שמדברת עם אחיה וקרוביה ומניחה. ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך תמחוי - מוצצו ואוכלו, זו היא מדת אדם רע, שרואה את אשתו יוצאה וראשה פרוע וטווה בשוק עמוד ב ופרומה משני צדדיה ורוחצת עם בני אדם. עם בני אדם ס"ד? אלא במקום שבני אדם רוחצין. זו מצוה מן התורה לגרשה, שנאמר (דברים כד א) 'כי מצא בה ערות וגו' ושלחה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר' - הכתוב קראו אחר, לומר שאין זה בן זוגו לראשון, זה הוציא רשעה מביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו. זכה שני – שלחה, שנאמר 'ושנאה האיש האחרון', ואם לאו - קוברתו, שנאמר (דברים כד ג) 'או כי ימות האיש האחרון', כדאי הוא במיתה, שזה הוציא רשעה מביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו. (מלאכי ב טז) 'כי שנא שלח' - ר' יהודה אומר, אם שנאתה שלח; ר' יוחנן אומר, שנאוי המשלח. ולא פליגי, הא בזוג ראשון, הא בזוג שני, דאמר ר' אלעזר, כל המגרש אשתו ראשונה - אפילו מזבח מוריד עליו דמעות, שנאמר (מלאכי ב יג) 'וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה' בכי ואנקה מאין [עוד] פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם ואמרתם על מה על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך':