מסכת נזיר דף ג - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nazir 3]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244526 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244590 נזיר דף ג להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א אין, דאפילו לרבי אלעזר הקפר דאמר נזיר חוטא - הני מילי גבי נזיר טמא, דאיידי דבעי מיסתר, דאמ' רחמנא (במדבר ו יב) 'והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו', התם הוא דלמא אתי למיעבר על נזירותיה, אבל נזיר טהור לאו חוטא קרי ביה: הריני כזה: נהי נמי דתפוס בשערו, 'הריני כזה' לא אמר? אמר שמואל, כגון שהיה נזיר עובר לפניו: הריני מסלסל: ממאי דהדין סלסול שערא, כדאמרה ליה ההיא אמתא דבי רבי לההוא גברא 'עד מתי אתה מסלסל בשערך', אימא תורה, דכתיב (משלי ד ח) 'סלסלה ותרוממך'? אמר שמואל, הכא נמי שתפוס בשערו: הריני מכלכל: ממאי דהדין כילכול שערו הוא, כדתנן 'סיד ר' יהודה אומר כדי לסוד כילכול' ואמר רב בת צידעא, אימא מיזן עניי, כדכתיב (בראשית מז יב) 'ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו'? אמר שמואל, הכא נמי שתפוס בשערו: הרי עלי לשלח פרע הרי זה נזיר: ממאי דהדין שילוח ריבויא הוא, דכתיב (שיר השירים ד יג) 'שלחיך פרדס רמונים', אימא מידי דעבורי, כדכתיב (איוב ה י) ושולח מים על פני חוצות? תנא 'פרע' 'פרע' יליף; כתיב הכא (במדבר ו ה) 'קדוש יהיה גדל פרע', וכתיב התם גבי כהן הדיוט (יחזקאל מד כ) 'ופרע לא ישלחו'. ואיבעית אימא, האי 'שולח מים' נמי ריבוי הוא, (כדמתרגם רב יוסף) דכד משקין ליה מיא לפירא ורבי: הרי עלי ציפרין רבי מאיר אומר נזיר: מאי טעמא דרבי מאיר? אמר ריש לקיש, ציפרין סמוכין לשיער קיבל עליו, דכתיב (דניאל ד ל) 'עד די שעריה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין'; רבי מאיר סבר מתפיס איניש במידי דסמיך ליה, עמוד ב ורבנן סברי לא מתפיס איניש במידי דסמיך ליה. ר' יוחנן אמר, דכ"ע לא מתפיס, אלא היינו טעמא דר"מ - דחיישינן שמא צפורי נזיר טמא קיבל עליו. מכדי חיישינן קאמר, דלמא צפורי נדבה קיבל עליו? א"כ 'הרי עלי קן' מבעי ליה. ודלמא 'הרי עלי צפורי מצורע' קאמר? כגון שהיה נזיר עובר לפניו. ודלמא נזיר טמא ולפוטרו מן קרבנותיו קאמר? כגון שהיה נזיר טהור עובר לפניו. מאי בינייהו? איכא בינייהו כגון דאמר 'ציפרין הסמוכין לשער עלי'; לר' יוחנן, אע"ג דאמר הכי - אי נזיר עובר לפניו אין אי לא לא, לרשב"ל, אע"ג דאין נזיר עובר לפניו. מי איכא למ"ד לא מתפיס איניש במילתא דסמיך ליה? והתניא, 'האומר ימין הרי זו שבועה', מ"ט? לאו משום דכתי' (דניאל יב ז) 'וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם' ? אמרי, לא, משום דימין גופיה איקרי שבועה, דתניא 'מניין לאומר ימין שהיא שבועה? שנאמר (ישעיה סב ח) 'נשבע ה' בימינו', ומניין לאומר שמאל שהיא שבועה? שנאמר (ישעיה סב ח) 'ובזרוע עוזו'': מתני'. הריני נזיר מן החרצנים ומן הזגים ומן התגלחת ומן הטומאה - הרי זה נזיר, וכל דקדוקי נזירות עליו: גמ'. מתני' דלא כר' שמעון, דתניא, 'ר"ש אומר אינו חייב עד שידור מכולם'. ורבנן אמרי, אפילו לא נזר אלא בחד מנהון - הוי נזיר. מ"ט דר"ש? אמר קרא (במדבר ו ד) 'מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג'. ורבנן, מ"ט? אמר קרא (במדבר ו ג) 'מיין ושכר יזיר'. ור' שמעון נמי, הכתיב 'מיין ושכר יזיר'? ההוא מיבעי ליה לאסור יין מצוה כיין הרשות. מאי היא? קדושתא ואבדלתא?