מסכת נזיר דף נט - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nazir 59]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244582 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244646 נזיר דף נט להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א איכא דאמרי, אמר ר' חייא בר אבא, אמר ר' יוחנן, המעביר בית השחי ובית הערוה – לוקה משום (דברים כב ה) 'לא ילבש גבר שמלת אשה'. מיתיבי, 'העברת שיער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים'! הוא דאמר כי האי תנא, דתניא, 'המעביר בית השחי ובית הערוה - הרי זה עובר משום לא ילבש גבר שמלת אשה'. ותנא קמא, האי 'לא ילבש גבר' מאי דריש ביה? מיבעי ליה לכדתניא, '(דברים כב ה) 'לא יהיה כלי גבר על אשה', מאי תלמוד לומר? אם שלא ילבש איש שמלת אשה ואשה שמלת איש, הרי כבר נאמר 'תועבה היא' ואין כאן תועבה, אלא שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים ואשה שמלת איש ותשב בין האנשים; רבי אליעזר בן יעקב אומר, מנין שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה? ת"ל 'לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה' - שלא יתקן איש בתיקוני אשה'. אמר רב נחמן, בנזיר מותר, ולית הילכתא כוותיה. אמרו ליה רבנן לר"ש בר אבא, חזינא ליה לרבי יוחנן דלית ליה. אמר להון, מחמת זקנה נשרו. ההוא דאיתחייב נגידא קמיה דרבי אמי, איגלאי בית השחי, חזייה דלא מגלח, אמר להון רבי אמי, שיבקוה, דין מן חבריא הוא. בעא מיניה רב מרבי חייא, מהו לגלח? אמר ליה, אסור. אמר ליה, והא קא גדל? א"ל, בר פחתי, זמן יש לו; כל זמן שהוא גדל – נושר. בעא מיניה רב מרבי חייא, מהו לחוך? אמר ליה, אסור. בבגדו מהו? א"ל, מותר. איכא דאמרי, בעא מיניה, בתפלה בבגדו מאי? א"ל, אסור. ולית הילכתא כוותיה: עמוד ב מתני'. מת אחד מהן, אמר ר' יהושע, יבקש אחד מן השוק שידור כנגדו בנזיר, ואומר 'אם טמא הייתי הרי אתה נזיר מיד ואם טהור הייתי הרי אתה נזיר אחר שלשים יום', וסופרין שלשים, ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה, ואומר 'אם אני הוא הטמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך ואם אני הוא הטהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה בספק', וסופרים שלשים יום, ומביאין קרבן טהרה, ואומר 'אם אני הטמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך וזה קרבן טהרתי ואם אני הוא הטהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה בספק וזהו קרבן טהרתך'. אמר לו בן זומא, ומי שומע לו שידור כנגדו בנזיר? אלא מביא חטאת העוף ועולת בהמה, ואומר 'אם טמא הייתי החטאת מחובתי והעולה נדבה ואם טהור הייתי העולה מחובתי והחטאת מספק', וסופר שלשים יום, ומביא קרבן טהרה, ואומר 'אם טמא הייתי העולה הראשונה נדבה וזו חובה ואם טהור הייתי העולה הראשונה חובה וזו נדבה וזו שאר קרבני'. אמר רבי יהושע, נמצא זה מביא קרבנותיו לחצאים. אבל הודו לו חכמים לבן זומא: גמ'. ולייתי? אמר רב יהודה, אמר שמואל, לא אמר ר' יהושע אלא לחדד בה את התלמידים. אמר רב נחמן, מאי ליעביד ליה רבי יהושע לדקיה דלא ליסרו?: מתני'. נזיר שהיה טמא בספק ומוחלט בספק - אוכל בקדשים אחר ששים יום, ושותה יין ומטמא למתים אחר מאה ועשרים יום, שתגלחת הנגע דוחה תגלחת הנזיר בזמן שהוא ודאי, אבל בזמן שהוא ספק - אינו דוחה: