מסכת בבא מציעא דף ב - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [bava metsia 2]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=267642 שמע https://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=267641 בבא מציעא דף ב להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א מתני'. שנים אוחזין בטלית, זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה, זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי - זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציה, ויחלוקו. זה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי - האומר כולה שלי ישבע שאין לו בה פחות משלשה חלקים, והאומר חציה שלי ישבע שאין לו בה פחות מרביע, זה נוטל שלשה חלקים וזה נוטל רביע. היו שנים רוכבין על גבי בהמה או שהיה אחד רוכב ואחד מנהיג, זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי - זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציה, ויחלוקו. בזמן שהם מודים או שיש להן עדים - חולקין בלא שבועה: גמ'. למה לי למתנא 'זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי', ליתני חדא? חדא קתני, 'זה אומר אני מצאתיה וכולה שלי וזה אומר אני מצאתיה וכולה שלי'. וליתני 'אני מצאתיה' ואנא ידענא דכולה שלי? אי תנא 'אני מצאתיה' - הוה אמינא מאי מצאתיה? ראיתיה, אע"ג דלא אתאי לידיה - בראיה בעלמא קני, תנא 'כולה שלי' דבראיה לא קני. ומי מצית אמרת מאי מצאתיה ראיתיה, והא אמר רבנאי (דברים כב ג) 'ומצאתה' דאתאי לידיה משמע? אין, 'ומצאתה' דקרא - דאתא לידיה משמע, ומיהו תנא לישנא דעלמא נקט, ומדחזי ליה אמר אנא אשכחית ואע"ג דלא אתאי לידיה בראיה בעלמא קני - תני 'כולה שלי' דבראיה בעלמא לא קני לה. וליתני 'כולה שלי' ולא בעי 'אני מצאתיה'? אי תני 'כולה שלי' - הוה אמינא בעלמא דקתני מצאתיה בראיה בעלמא קני, תנא 'אני מצאתיה' והדר תנא 'כולה שלי', דממשנה יתירה אשמעינן דראיה לא קני. ומי מצית אמרת חדא קתני? והא 'זה' 'וזה' קתני, 'זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה זה אומר כולה שלי' וכו'! אמר רב פפא, ואיתימא רב שימי בר אשי, ואמרי לה כדי, רישא במציאה וסיפא במקח וממכר. וצריכא, עמוד ב דאי תנא מציאה - הוה אמינא מציאה הוא דרמו רבנן שבועה עליה משום דמורי ואמר חבראי לאו מידי חסר בה איזל אתפיס ואתפליג בהדיה, אבל מקח וממכר דליכא למימר הכי - אימא לא; ואי תנא מקח וממכר - הוא דרמו רבנן שבועה עליה משום דמורי ואמר חבראי דמי קא יהיב ואנא דמי קא יהיבנא השתא דצריכא לדידי אשקליה אנא וחבראי ליזיל לטרח ליזבן, אבל מציאה דליכא למימר הכי - אימא לא, צריכא. מקח וממכר, ולחזי זוזי ממאן נקט? לא צריכא דנקט מתרוייהו, מחד מדעתיה ומחד בע"כ, ולא ידענא מי הוא מדעתיה ומי הוא בעל כורחיה. לימא מתני' דלא כבן ננס, דאי בן ננס האמר 'כיצד אלו ואלו באין לידי שבועת שוא'? אפילו תימא בן ננס, התם ודאי איכא שבועת שוא, הכא איכא למימר דליכא שבועת שוא - אימור דתרוייהו בהדי הדדי אגבהוה. לימא מתני' דלא כסומכוס, דאי כסומכוס - האמר ממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה? ואלא מאי? רבנן? הא אמרי המע"ה! האי מאי, אא"ב רבנן - התם דלא תפסי תרוייהו אמרו רבנן המוציא מחבירו עליו הראיה, הכא דתרוייהו תפסי [פלגי] לה בשבועה, אלא אי אמרת סומכוס - השתא ומה התם דלא תפסי תרוייהו חולקין בלא שבועה, הכא דתרוייהו תפסי לה - לא כ"ש? אפי' תימא סומכוס, כי אמר סומכוס - שמא ושמא, אבל ברי וברי לא אמר. ולרבה בר רב הונא דאמר אמר סומכוס אפילו ברי וברי, מאי איכא למימר? אפי' תימא סומכוס - כי אמר סומכוס היכא דאיכא דררא דממונא, אבל היכא דליכא דררא דממונא – לא. ולאו קל וחומר הוא? ומה התם דאיכא דררא דממונא למר ואיכא דררא דממונא למר,