מסכת נזיר דף לד - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nazir 34]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=2445576 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244621 נזיר דף לד להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א אילימא ר' טרפון - מי הוי נזיר? כיון דבשעתא דקא נזר לא ידע אי פלוני הוא ואי לא, מי חלה עליה נזירות? והתניא 'ר' יהודה אומר משום ר' טרפון אין אחד מהן נזיר לפי שלא נתנה נזירות אלא להפלאה'? אלא ר"י דכרי הוא, דתניא 'הריני נזיר על מנת שיהא בכרי הזה מאה כור - והלך ומצאו שנגנב או שאבד, ר"ש אוסר ור' יהודה מתיר'. ר"ש סבר כיון דאילו לא נגנב דלמא הוו ביה מאה כור והוי נזיר - השתא נמי הוי נזיר, והכא נמי כיון דאי אתא לקמן וידעינן דפלוני הואי הוי נזיר - השתא נמי הוי נזיר: מתני'. ראה את הכוי ואמר 'הריני נזיר שזה חיה', 'הריני נזיר שזה אינו חיה', 'הריני נזיר שזה בהמה', 'הריני נזיר שאין זה בהמה', 'הריני נזיר שזה חיה ובהמה', 'הריני נזיר שאין זה לא חיה ולא בהמה', 'הריני נזיר שאחד מכם נזיר', 'הריני נזיר שאין אחד מכם נזיר', 'הריני נזיר שכולכם נזירין' - הרי כולן נזירין: גמ'. תני חדא תשעה נזירים, ותניא אידך תשע נזיריות; בשלמא תשעה נזירין - כגון דהוי גברי טפי דאיתפיס ואזיל ביה, אלא תשע נזיריות לחד גברא - היכי משכחת לה? בשלמא שית משכחת לה כדתנן, אבל תלת היכי משכחת לה? אמר רב ששת, כגון דאמר 'הריני נזיר ונזירות הכל עלי': פרק שישי שלשה מינין מתני'. שלשה מינין אסורין בנזיר - הטומאה והתגלחת והיוצא מן הגפן. וכל היוצא מן הגפן מצטרפין זה עם זה. ואין חייב עד שיאכל מן הענבים כזית. עמוד ב משנה ראשונה אומרת, עד שישתה רביעית יין. רבי עקיבא אומר, אפי' שרה פיתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית – חייב. וחייב על היין בפני עצמו, ועל הענבים בפני עצמן, ועל החרצנים בפני עצמן, ועל הזגים בפני עצמן. ר' אלעזר בן עזריה אומר, אין חייב עד שיאכל שני חרצנים וזג. אלו הן חרצנים ואלו הן זגים? החרצנים - אלו החיצונים, הזגים - אלו הפנימים, דברי ר' יהודה. רבי יוסי אומר, שלא תטעה, כזוג של בהמה - החיצון זוג והפנימי עינבל : גמ'. שלשה מינין אסורין בנזיר הטומאה כו': היוצא מן הגפן – אין, גפן עצמו – לא. מתני' דלא כר"א, דתניא, 'רבי אלעזר אומר, אפילו עלין ולולבין במשמע'. איכא דאמרי לה אסיפא, 'אינו חייב אלא עד שיאכל מן הענבים כזית'; מן הענבים – אין, מהגפן עצמו – לא, מתני' דלא כר"א, דתניא 'רבי אלעזר אומר אפילו עלין ולולבין במשמע'. במאי קמיפלגי? ר"א דריש ריבויי ומיעוטי, רבנן דרשי כללי ופרטי. רבי אלעזר דריש רבויי ומיעוטי, (במדבר ו ג) 'מיין ושכר יזיר' – מיעט, 'מכל אשר יעשה מגפן היין' – ריבה, מיעט וריבה - ריבה הכל, מאי ריבה? ריבה כל מילי, מאי מיעט? מיעט שבישתא. ורבנן דרשי כללי ופרטי, 'מיין ושכר יזיר' – פרט, 'מכל אשר יעשה מגפן היין' – כלל, 'מחרצנים ועד זג' - חזר ופרט, פרט וכלל ופרט - אי אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי - אף כל פרי ופסולת פרי; אי מה הפרט מפורש פרי גמור, אף כל פרי גמור? אמרת, א"כ מה הניח לך הכתוב במשמעו שלא אמרו? ענבים לחים ויבשים - הא כתיבי, יין וחומץ - הא כתיבי! הא אין עליך לדון כלשון אחרון אלא כלשון ראשון, ומאחר שסופינו לרבות כל דבר - מה תלמוד לומר 'מחרצנים ועד זג'? לומר לך, כל מקום שאתה מוצא פרט וכלל - אי אתה רשאי למשכו ולדונו כעין הפרט, אלא נעשה כלל מוסף על הפרט, עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנזיר. אמר מר, מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי - אף כל פרי ופסולת פרי. פרי – עינבי, פסולת פרי מאי היא? חומץ, 'אף כל פרי' מאי היא? גוהרקי, 'אף כל דפסולת פרי' מאי היא? אמר רב כהנא, לאיתויי עינבי דכרין. 'ועד זג' - אמר רבינא, לאיתויי דבין הבינים. אמר מר, '[אי] מה הפרט מפורש פרי גמור אף כל פרי גמור, אמרת א"כ מה הניח הכתוב במשמעו שלא אמרו? ענבים לחים ויבשים הא כתיבי, יין וחומץ הא כתיבי, הא אין עליך לדון כלשון אחרון אלא כלשון ראשון; ומאחר שסופינו לרבות כל דבר, מה ת"ל מחרצנים ועד זג? לומר לך, כל מקום שאתה מוצא פרט וכלל - אי אתה רשאי למושכו ולדונו כעין הפרט, אלא נעשה כלל מוסף על הפרט, עד שיפרוט לך הכתוב