מסכת כתובות דף מז - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [ktubot 47]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=232921 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=233032 כתובות דף מז להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א משום איבה: במעשה ידיה: מנלן? דאמר רב הונא, אמר רב, מנין שמעשה הבת לאב? שנאמר (שמות כא ז) 'וכי ימכור איש את בתו לאמה' - מה אמה מעשה ידיה לרבה, אף בת מעשה ידיה לאביה. ואימא הני מילי קטנה דמצי מזבן לה, אבל נערה דלא מצי מזבן לה - מעשה ידיה דידה הוו? מסתברא דאביה הוו, דאי ס"ד מעשה ידיה לאו דאביה, אלא הא דזכי ליה רחמנא לאב למימסרה לחופה, היכי מצי מסר לה? הא קמבטל לה ממעשה ידיה! פריך רב אחאי, אימא דיהיב לה שכר פקעתה, אי נמי דמסר לה בליליא, אי נמי דמסר לה בשבתות וימים טובים? אלא קטנה לא צריכא קרא; השתא זבוני מזבין לה, מעשה ידיה מיבעי ? [אלא] כי איצטריך קרא לנערה: בהפרת נדריה: מנלן? דכתיב (במדבר ל יז) 'בנעוריה בית אביה': ומקבל את גיטה: מנלן? דכתיב (דברים כד ב) 'ויצאה והיתה' - איתקוש יציאה להוייה: ואינו אוכל פירות בחייה: ת"ר, האב אינו אוכל פירות בחיי בתו; רבי יוסי ברבי יהודה אומר, האב אוכל פירות בחיי בתו. במאי קמיפלגי? ת"ק סבר, בשלמא בעל - תקינו ליה רבנן פירי, דא"כ מימנע ולא פריק, אלא אב מאי איכא למימר דמימנע ולא פריק? בלאו הכי פריק לה! ור' יוסי בר' יהודה סבר, אב נמי מימנע ולא פריק, סבר כיסא נקיטא עילוה, תיזיל ותפרוק נפשה!: ניסת יתר עליו הבעל שהוא אוכל כו': ת"ר, כתב לה פירות כסות וכלים שיבואו עמה מבית אביה לבית בעלה, מתה - לא זכה הבעל בדברים הללו, משום רבי נתן אמרו זכה הבעל בדברים הללו. לימא בפלוגתא דרבי אלעזר בן עזריה ורבנן קמיפלגי, דתנן, 'נתארמלה או נתגרשה בין מן הנשואין בין מן האירוסין - גובה את הכל, ר"א ב"ע אומר, מן הנשואין גובה את הכל, ומן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, עמוד ב שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה'; למאן דאמר לא זכה - כרבי אלעזר בן עזריה ומאן דאמר זכה – כרבנן? לא, דכולי עלמא כרבי אלעזר בן עזריה; מאן דאמר לא זכה - כרבי אלעזר בן עזריה, ומאן דאמר זכה - עד כאן לא קאמר רבי אלעזר בן עזריה אלא מדידיה לדידה, שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה, אבל מדידה לדידיה - אפילו ר' אלעזר בן עזריה מודי, דמשום איחתוני הוא והא איחתני להו: חייב במזונותיה וכו': תנו רבנן, תיקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה, וקבורתה תחת כתובתה, לפיכך בעל אוכל פירות. פירות מאן דכר שמייהו? חסורי מחסרא והכי קתני, 'תיקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה, ופירקונה תחת פירות, וקבורתה תחת כתובתה, לפיכך בעל אוכל פירות'. מאי 'לפיכך'? מהו דתימא מיכל לא נכלינהו אנוחי ננחינהו, דאם כן מימנע ולא פריק, קמ"ל דהא עדיפא, זימנין דלא מלו ופריק לה מדידיה. ואיפוך אנא? אמר אביי, תיקנו מצוי למצוי ושאינו מצוי לשאינו מצוי. אמר רבא, האי תנא סבר מזונות מדאורייתא, דתניא (שמות כא י) ''שארה' - אלו מזונות, וכן הוא אומר (מיכה ג ג) 'ואשר אכלו שאר עמי'; 'כסותה' – כמשמעו; 'עונתה' - זו עונה האמורה בתורה, וכן הוא אומר (בראשית לא נ) 'אם תענה את בנותי'. רבי אלעזר אומר, 'שארה' - זו עונה, וכן הוא אומר (ויקרא יח ו) 'איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה', 'כסותה' – כמשמעו, 'עונתה' - אלו מזונות, וכן הוא אומר (דברים ח ג) 'ויענך וירעיבך'.