מסכת קידושין דף לב - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [kidushin 32]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257481 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=257400 קידושין דף לב להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א משל מי? רב יהודה אמר, משל בן. רב נתן בר אושעיא אמר, משל אב. אורו ליה רבנן לרב ירמיה, ואמרי לה לבריה דרב ירמיה, כמ"ד משל אב. מיתיבי, 'נאמר (שמות כ יב) 'כבד את אביך ואת אמך', ונאמר (משלי ג ט) 'כבד את ה' מהונך' - מה להלן בחסרון כיס אף כאן בחסרון כיס', ואי אמרת משל אב - מאי נפקא ליה מיניה? לביטול מלאכה. ת"ש 'ב' אחים שני שותפין האב ובנו הרב ותלמידו - פודין זה לזה מעשר שני ומאכילין זה לזה מעשר עני', ואי אמרת משל בן - נמצא זה פורע חובו משל עניים! לא צריכא, להעדפה. אי הכי היינו דקתני עלה 'אמר רבי יהודה תבא מאירה למי שמאכיל את אביו מעשר עני', ואי להעדפה - מאי נפקא מינה? אפילו הכי זילא ביה מילתא. ת"ש 'שאלו את ר"א - עד היכן כיבוד אב ואם? אמר להם - כדי שיטול ארנקי ויזרקנו לים בפניו ואינו מכלימו', ואי אמרת משל אב - מאי נפקא לי' מיניה? בראוי ליורשו, וכי הא דרבה בר רב הונא, דרב הונא קרע שיראי באנפי רבה בריה, אמר, איזול איחזי אי רתח אי לא רתח. ודלמא רתח וקעבר (ויקרא יט יד) א'לפני עור לא תתן מכשול'? דמחיל ליה ליקריה. והא קעבר משום (דברים כ יט) 'בל תשחית'? דעבד ליה בפומבייני. ודילמא משום הכי לא רתח? דעבד ליה בשעת ריתחיה: מתני ליה רב יחזקאל לרמי בריה, 'הנשרפים בנסקלים - רבי שמעון אומר ידונו בסקילה שהשריפה חמורה'. אמר ליה רב יהודה בריה, אבא, לא תיתנייא הכי! מאי איריא שריפה חמורה? תיפוק לי דרובא נסקלים נינהו! אלא הכי איתנייא 'הנסקלים בנשרפים'. א"ל, אי הכי אימא סיפא 'וחכמים אומרים ידונו בשריפה שהסקילה חמורה', מאי איריא דסקילה חמורה? תיפוק לי דרובא נשרפים נינהו! א"ל, התם רבנן הוא דקאמרו ליה לר"ש - דקאמרת שריפה חמורה, לא, סקילה חמורה. א"ל שמואל לרב יהודה, שיננא, לא תימא ליה לאבוך הכי! דתניא 'הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה - אל יאמר לו 'אבא עברת על דברי תורה' אלא אומר לו 'אבא כך כתוב בתורה''. 'כך כתוב בתורה'? צעורי קא מצער ליה! אלא אומר לו 'אבא מקרא כתוב בתורה כך'. אלעזר בן מתיא אומר, אבא אומר 'השקיני מים' ומצוה לעשות - מניח אני כבוד אבא ועושה את המצוה, שאני ואבא חייבים במצוה. איסי בן יהודה אומר, אם אפשר למצוה ליעשות ע"י אחרים - תיעשה על ידי אחרים וילך הוא בכבוד אביו. אמר רב מתנה, הלכה כאיסי בן יהודה. א"ר יצחק בר שילא, א"ר מתנה, אמר רב חסדא, האב שמחל על כבודו - כבודו מחול, הרב שמחל על כבודו - אין כבודו מחול. ורב יוסף אמר, אפי' הרב שמחל על כבודו - כבודו מחול, שנאמר 'ויי' הולך לפניהם יומם'. אמר רבא, הכי השתא, התם הקדוש ב"ה עלמא דיליה הוא ותורה דיליה היא - מחיל ליה ליקריה; עמוד ב הכא תורה דיליה היא? הדר אמר רבא, אין, תורה דיליה היא! דכתיב 'ובתורתו יהגה יומם ולילה'. איני והא רבא משקי בי הלולא דבריה, ודל ליה כסא לרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע וקמו מקמיה, לרב מרי ולרב פנחס בריה דרב חסדא ולא קמו מקמיה – איקפד, ואמר, הנו רבנן רבנן והנו רבנן לאו רבנן? ותו, רב פפא הוה משקי בי הלולא דאבא מר בריה, ודלי ליה כסא לר' יצחק בריה דרב יהודה ולא קם מקמיה, ואיקפד? אפ"ה הידור מיעבד ליה בעו. אמר רב אשי, אפילו למ"ד הרב שמחל על כבודו - כבודו מחול, נשיא שמחל על כבודו - אין כבודו מחול. מיתיבי, 'מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק שהיו מסובין בבית המשתה בנו של רבן גמליאל, והיה רבן גמליאל עומד ומשקה עליהם, נתן הכוס לר' אליעזר ולא נטלו, נתנו לר' יהושע וקיבלו. אמר לו רבי אליעזר, מה זה יהושע? אנו יושבין ורבן גמליאל (ברבי) עומד ומשקה עלינו? אמר ליה, מצינו גדול ממנו ששמש (אברהם גדול ממנו ושמש) - אברהם גדול הדור היה, וכתוב בו (בראשית יח ח) 'והוא עומד עליהם'! ושמא תאמרו כמלאכי השרת נדמו לו - לא נדמו לו אלא לערביים, ואנו לא יהא רבן גמליאל ברבי עומד ומשקה עלינו? אמר להם רבי צדוק, עד מתי אתם מניחים כבודו של מקום ואתם עוסקים בכבוד הבריות? הקב"ה משיב רוחות ומעלה נשיאים ומוריד מטר ומצמיח אדמה ועורך שולחן לפני כל אחד ואחד, ואנו לא יהא רבן גמליאל ברבי עומד ומשקה עלינו?' אלא אי איתמר הכי איתמר, אמר רב אשי, אפילו למ"ד נשיא שמחל על כבודו - כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו - אין כבודו מחול, שנאמר 'שום תשים עליך מלך' - שתהא אימתו עליך: ת"ר, (ויקרא יט לב) 'מפני שיבה תקום', יכול אפילו מפני זקן אשמאי? ת"ל 'זקן' - ואין זקן אלא חכם, שנאמר 'אספה לי שבעים איש מזקני ישראל'. רבי יוסי הגלילי אומר, אין זקן אלא מי שקנה חכמה, שנאמר (משלי ח כב) 'ה' קנני ראשית דרכו'. יכול יעמוד מפניו ממקום רחוק? ת"ל 'תקום והדרת' - לא אמרתי קימה אלא במקום שיש הידור. יכול יהדרנו בממון? ת"ל 'תקום והדרת' - מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין בו חסרון כיס. יכול יעמוד מפניו מבית הכסא ומבית המרחץ? ת"ל 'תקום והדרת' - לא אמרתי קימה אלא במקום שיש הידור. יכול יעצים עיניו כמי שלא ראהו? ת"ל 'תקום ויראת' - דבר המסור ללב נאמר בו 'ויראת מאלהיך'. רבי שמעון בן אלעזר אומר, מנין לזקן שלא יטריח? ת"ל 'זקן ויראת'. איסי בן יהודה אומר, 'מפני שיבה תקום' - אפילו כל שיבה במשמע. רבי יוסי הגלילי היינו תנא קמא! איכא בינייהו יניק וחכים, ת"ק סבר יניק וחכים לא, רבי יוסי הגלילי סבר אפילו יניק וחכים. מ"ט דרבי יוסי הגלילי? אמר לך, אי ס"ד כדקאמר ת"ק - א"כ נכתוב רחמנא 'מפני שיבה זקן תקום והדרת'. מ"ש דפלגינהו רחמנא? למימר דהאי לאו האי והאי לאו האי, ש"מ אפי' יניק וחכים. ות"ק, משום דבעי למיסמך 'זקן ויראת'. ותנא קמא מ"ט? אי ס"ד כדקאמר רבי יוסי הגלילי, א"כ נכתוב רחמנא