יום שלישי ג' סיון ההכנה לחג השבועות וג' ימי הגבלה

דיני עליה לרגל והקבלת פני רבו א. מצוה לעלות לרגל גם בזמן הזה דהיינו לעלות לירושלים עיר הקודש ובפרט לכותל המערבי אשר לא זזה שכינה משם מעולם ומי שלא עולה לכותל בחג השבועות יש לו אפשרות להשלים בכל ששת הימים שאחר החג. (שו"ת יחו"ד ח"א סי' כ"ה, אורל"צ ח"ג עמ' רל"ב, זמן מתן תורתנו עמ' 20) ב. חייב אדם להקביל פני רבו ברגל ואין המצוה הזו אלא כשרבו חונה בעירו ושער מקומו באופן שיכול ללכת לבקר את רבו ואחר כך חוזר לביתו בו ביום ולא שגר במקום אחר ועוזב את משפחתו ובמיוחד אם האישה לא מסכימה בלב שלם. (חזו"ע יו"ט עמ' צ"ט) ג. כתב החיד"א הקדוש (לב דוד פל"א) שמהיום מתחילים ג' ימי הגבלה, ויש בהם אותו הארה כמו שהייתה אז במעמד הר סיני וכמו ששם נאמר "ויחן שם ישראל נגד ההר" ופי' שם שלשון "ויחן" הכוונה שהיו באחדות כאיש אחד בלב אחד, ולפני הר סיני שהוא ההר הכי קטן ומסמל ענוה כך אפשר לקנות בימים אלו ענוה ואחדות בעם ישראל וגם להבין ולהשכיל בו בתורה יותר משאר ימים. שלשת ימי הגבלה – האם נוהג היום פרישה ד. יש שכתבו למנוע זיווג בימים אלו ורק אם חל ליל טבילה מותר, אולם לפי דברי רבינו האר"י ז"ל אין למנוע אלא רק בליל שבועות [אא"כ זה ליל טבילה שאז זו מצוה ואין למנוע]. (כנה"ג סי' תצ"א בהגה"ט כתב 'נהגתי למנוע תשמיש שלשת ימים קודם יום שבועות וכ"כ במועד לכל חי ס"ח ס"ה אולם לפי האר"י ז"ל בשעה"כ דף פ"ט אסור רק בליל שבועות ועיין בכה"ח סי' ר"מ סק"ה שאין לחוש יותר ממה שכתב רבינו האר"י) ה. יש אומרים שיטבול לפני ג' ימי הגבלה ויש אומרים שיטבול בכל יום. (כה"ח סי' תצ"ד ס"ק י"ג שי"א לטבול ג' ימים קודם שבועות ומועד לכל חי שם כתב לטבול בכל יום) הנהגה: ו. בפתק שתלה המשגיח רבי שלמה וולבה זצוק"ל בישיבתו נכתב "כי שלשת ימי הגבלה הם סגולה שמי שלומד בהם בהתמדה רבה ממש בלי ביטול תורה לרגע זוהי סגולה להצליח לעלות ולהתעלות כל השנה בתורה".