מסכת מועד קטן דף ג - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=224483 שמע https://www.daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=224455 מועד קטן דף ג להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א תולדות לא אסר רחמנא, דכתיב (ויקרא כה ד) 'ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שדך לא תזרע' וגו'; מכדי זמירה בכלל זריעה ובצירה בכלל קצירה, למאי הלכתא כתבינהו רחמנא? למימרא דאהני תולדות מיחייב, אאחרנייתא לא מיחייב. ולא? והתניא ''שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור', אין לי אלא זירוע וזימור; מנין לניכוש ולעידור ולכיסוח? ת"ל 'שדך לא' 'כרמך לא', לא כל מלאכה שבשדך ולא כל מלאכה שבכרמך, מנין שאין מקרסמין ואין מזרדין ואין מפסגין באילן? ת"ל 'שדך לא' 'כרמך לא', לא כל מלאכה שבשדך ולא כל מלאכה שבכרמך, מנין שאין מזבלין ואין מפרקין ואין מאבקין ואין מעשנין באילן? ת"ל 'שדך לא' 'כרמך לא', כל מלאכה שבשדך לא וכל מלאכה שבכרמך לא, יכול לא יקשקש תחת הזיתים ולא יעדר תחת הגפנים ולא ימלא נקעים מים ולא יעשה עוגיות לגפנים? ת"ל 'שדך לא תזרע', זריעה בכלל היתה, ולמה יצתה? להקיש אליה לומר לך, מה זריעה מיוחדת עבודה שבשדה ושבכרם, אף כל שהיא עבודה שבשדה ושבכרם'? מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא. וקשקוש בשביעית מי שרי? והא כתיב (שמות כג יא) 'והשביעית תשמטנה ונטשתה', 'תשמטנה' מלקשקש, 'ונטשתה' מלסקל? אמר רב עוקבא בר חמא, תרי קשקושי הוו; חד אברויי אילני וחד סתומי פילי, אברויי אילן אסור, סתומי פילי שרי. איתמר, החורש בשביעית, ר' יוחנן ור' אלעזר, חד אמר לוקה, וחד אמר אינו לוקה. לימא בדר' אבין אמר רבי אילעא קמיפלגי, דאמר רבי אבין, אמר ר' אילעא, כל מקום שנאמר כלל בעשה ופרט בלא תעשה, אין דנין אותו בכלל ופרט וכלל; מאן דאמר לוקה לית ליה דרבי אבין אמר רבי אילעא, ומאן דאמר אינו לוקה אית ליה דר' אבין? לא, דכולי עלמא לית ליה דרבי אבין אמר ר' אילעא; מאן דאמר לוקה – שפיר, ומאן דאמר אינו לוקה - אמר לך, מכדי זמירה בכלל זריעה ובצירה בכלל קצירה, למאי הלכתא כתבינהו רחמנא? למימר דאהני תולדות הוא דמיחייב, אתולדה אחרינא לא מיחייב. ולא? והתניא ''שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור', אין לי אלא זירוע וזימור; מנין לעידור ולקישקוש ולכיסוח? ת"ל 'שדך לא' 'כרמך לא', לא כל מלאכה שבשדך ולא כל מלאכה שבכרמך, ומנין שאין מקרסמין ואין מזרדין ואין מפסגין באילן? ת"ל 'שדך לא' 'כרמך לא', כל מלאכה שבשדך לא כל מלאכה שבכרמך לא, מנין שאין מזבלין ואין מפרקין ואין מעשנין באילן? ת"ל 'שדך לא' 'כרמך לא', כל מלאכה שבשדך לא וכל מלאכה שבכרמך לא, יכול לא יקשקש תחת הזיתים ולא יעדר תחת הגפנים ולא ימלא נקעים מים ולא יעשה עוגיות לגפנים? תלמוד לומר 'שדך לא תזרע', זריעה בכלל היתה, ולמה יצתה? להקיש אליה לומר לך, מה זריעה מיוחדת עבודה שבשדה ושבכרם, אף כל שהיא עבודה שבשדה ושבכרם'? מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא. עמוד ב כי אתא רב דימי אמר, יכול ילקה על התוספת? ונסיב לה תלמודא לפטורא, ולא ידענא מאי תלמודא ומאי תוספת. ר' אלעזר אמר, חרישה, והכי קאמר, יכול ילקה על חרישה, דאתיא מכלל ופרט וכלל? ונסיב ליה תלמודא לפטורא, דאם כן כל הני פרטי למה לי. ור' יוחנן אמר, ימים שהוסיפו חכמים לפני ראש השנה; והכי קאמר, יכול ילקה על תוספת ראש השנה, דאתיא (שמות לד כא) מ'בחריש ובקציר תשבות'? ונסיב לה תלמודא לפטורא, כדבעינן למימר לקמן. מאי ימים שלפני ראש השנה? כדתנן, 'עד מתי חורשין בשדה אילן ערב שביעית? בית שמאי אומרים כל זמן שיפה לפרי, וב"ה אומרים עד העצרת, וקרובין דברי אלו להיות כדברי אלו, ועד מתי חורשין שדה הלבן ערב שביעית? משתכלה הלחה, וכל זמן שבני אדם חורשים ליטע מקשאות ומדלעות, ר' שמעון אומר, א"כ נתנה תורה שיעור לכל אחד ואחד בידו! אלא בשדה הלבן עד הפסח ובשדה האילן עד העצרת, (וב"ה אומרים עד הפסח)', ואמר ר' שמעון בן פזי, אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא, רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים הללו ובטלום. אמר ליה רבי זירא לר' אבהו, ואמרי לה ריש לקיש לר' יוחנן, רבן גמליאל ובית דינו היכי מצו מבטלי תקנתא דב"ש וב"ה, והא תנן 'אין ב"ד יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין'? (דניאל ד טז) 'אשתומם כשעה חדא'. אמר ליה, אימור, כך התנו ביניהן, כל הרוצה לבטל יבוא ויבטל. דידהו היא? הלכה למשה מסיני היא! דאמר ר' אסי, אמר ר' יוחנן משום ר' נחוניא איש בקעת בית חורתן, עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני! אמר רבי יצחק, כי גמירי הלכתא, שלשים יום לפני ראש השנה; ואתו הני תקון מפסח ומעצרת, ואתנו בדידהו, כל הרוצה לבטל יבוא ויבטל. והני הלכתא נינהו? קראי נינהו! (דתנן) (שמות לד כא) ''בחריש ובקציר תשבות', ר' עקיבא אומר, אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית, שהרי כבר נאמר (ויקרא כה ד) 'שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור', אלא חריש של ערב שביעית