מסכת יבמות דף ה - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228718 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=228597 יבמות דף ה להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א תינח לתנא דבי ר' ישמעאל, לרבנן מנא להו? נפקא להו מ'ראשו', דתניא (ויקרא יד ט) ''ראשו' מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (ויקרא יט כז) 'לא תקיפו (את) פאת ראשכם', שומע אני אף מצורע כן? תלמוד לומר 'ראשו'', וקא סבר האי תנא הקפת כל הראש שמה הקפה. איכא למיפרך, מה ללאו דהקפה שכן לאו שאין שוה בכל? אלא אתיא מ'זקנו', דתניא (ויקרא יד ט) ''זקנו' מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (ויקרא כא ה) 'ופאת זקנם לא יגלחו', שומע אני אף כהן מצורע כן? ת"ל 'זקנו'', ואם אינו ענין ללאו שאין שוה בכל, תנהו ענין ללאו השוה בכל. ואכתי איצטריך, סד"א שאני כהנים הואיל וריבה בהן הכתוב מצות יתירות, אפילו לאו שאין שוה בכל לא דחי, קמ"ל דדחי? אלא אתיא מ'ראשו' דהך תנא, דתניא ''ראשו' מה ת"ל? לפי שנאמר (במדבר ו ה) 'תער לא יעבור על ראשו', שומע אני אף מצורע ונזיר כן? ת"ל 'ראשו''. איכא למיפרך מה לנזיר מצורע שכן ישנו בשאלה? דאי לא תימא הכי, הא דקיימא לן דאין עשה דוחה לא תעשה ועשה, ליגמר מנזיר? אלא מנזיר מ"ט לא גמרינן? דאיכא למיפרך שכן ישנו בשאלה, ה"נ איכא למיפרך שכן ישנו בשאלה? אלא לעולם עמוד ב מקרא קמא, אם כן לימא קרא 'ציצית תעשה לך', 'גדילים' למה לי? ש"מ לאפנויי. האי לשיעורא הוא דאתא, 'גדיל' – שנים, 'גדילים' – ארבעה, עשה גדיל ופותלהו מתוכו'? א"כ לימא קרא 'לא תלבש שעטנז צמר ופשתים', יחדו ל"ל? ש"מ לאפנויי. ואכתי מיבעי ליה לתוכף שתי תכיפות חיבור ותכיפה אחת אינו חיבור? א"כ לכתוב רחמנא 'לא תלבש צמר ופשתים יחדו', 'שעטנז' ל"ל? ש"מ לאפנויי. ואכתי מיבעי ליה עד שיהא שוע טווי ונוז? אלא כולה מ'שעטנז' נפקא. אשכחן דאתי עשה ודחי לא תעשה גרידא; לא תעשה שיש בו כרת היכא אשכחן דדחי, דאיצטריך עליה למיסרה? וכי תימא נילף ממילה - מה למילה שכן נכרתו עליה שלש עשרה בריתות. מפסח - מה לפסח שכן כרת. מתמיד - מה לתמיד שכן תדיר. מחדא לא אתיא, תיתי מתרתי. מהי תיתי? ממילה ופסח - שכן כרת, מפסח ותמיד - שכן צורך גבוה, ממילה ותמיד - שכן ישנו לפני הדבור, ואליבא דמ"ד עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הוה, ומכולהו נמי שכן ישנן לפני הדבור? אלא איצטריך, סד"א תיתי מכבוד אב ואם, דתניא 'יכול יהא כבוד אב ואם דוחה שבת, ת"ל (ויקרא יט ג) 'איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו', כולכם חייבין בכבודי'. מאי לאו דאמר ליה שחוט לי בשל לי, וטעמא דכתב רחמנא 'את שבתותי תשמורו', הא לאו הכי דחי? לא,