רחמים כמו שאנחנו מבינים

קלקול האמונה בבורא עולם והשגחתו על העולם הוא בבחינת עבודה זרה ודבר זה גורם חרון אך ודינים בעולם. ועל ידי הנסיעות והטלטולים והגלויות של בני ישראל ממקום למקום, על ידי זה נתכפר הפגם הזה ונמשך רחמנות בעולם. ואף על פי שגם צרות ודינים חס ושלום הם רחמי השם יתברך והם באים על מנת לתקן ולזכך את האדם מעוונותיו ולהביא אותו אל תכליתו ויעודו בעולם וכמו שמובא בהלכה (שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכות סימן ר"ל סעיף ה'): "לעולם יהיה אדם רגיל לומר: כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" (תלמוד בבלי ברכות דף ס') (כל מה שעושה הרחמן, לטובה הוא עושה), שהכל שורשו ברחמי השם על האדם. אבל אף על פי כן אין אנו מבינים את הרחמנות שלנו וגם אין אנו יכולים ומסוגלים לקבל את הרחמנות הזו, על כן אנחנו מבקשים שימסור את הרחמנות בידינו, כלומר שתהיה הרחמנות כפי הבנתנו בפשטות: להתרפא מן החולי ולזכות לפרנסה בנקל ושלום בית וכיוצא בזה. ורחמנות כזו היא עיקר הרחמנות וזהו כוחנו כבני ישראל לעורר אצל השם יתברך רחמנות כזאת, כמו שאנחנו מבינים רחמנות. ובד בבד עם אמונתנו שבוודאי הכל לטובה, מותר וראוי לבקש רחמים כאלה דווקא. "ואז נקראים ישראל, מאחר שכביכול ההמשלה בידינו לרחם על עצמנו כפי חיוב דעתנו" ("פרפראות לחכמה"). על פי תורה ס"ב בליקוטי מוהר"ן חלק ב' צולם בחריש בתאריך 17/4/24