הרב אריה שפירא - פרשת לך לך | הקשר בין ברית בין בתרים לברית המילה - תשפו

הקשר בין ברית בין הבתרים לברית המילה שיעור מיום ב’ בחשוון תשפ"ו – הרב אריה שפירא א. פתיחה בפרשת לך לך מתוארות שתי בריתות יסודיות בין הקב"ה לאברהם אבינו: ברית בין הבתרים – הבטחת הארץ לזרעו של אברהם. ברית המילה – חותם הברית בגופו של האדם. שתי הבריתות קשורות זו בזו: האחת קובעת את הייעוד הלאומי, והשנייה את הדרך הרוחנית אליו. ברית בין הבתרים היא ברית העם והארץ, וברית המילה היא ברית האדם והאלוקים. ב. מהות הברית הברית איננה טקס סמלי אלא קשר מהותי ונצחי: “להיות לך לאלוקים ולזרעך אחריך.” היא יוצרת זהות חדשה – שייכות מוחלטת לעם ה’. בברית המילה הקשר נחרט בגוף; בברית הארץ – במרחב. כך מתגלה שקדושת העם מושרשת הן באדם והן במקום. ג. ברית בין הבתרים – ברית הארץ אברהם שאל: “במה אדע כי אירשנה?” והקב"ה ענה בגזירת גלות מצרים – תהליך זיכוך המכשיר לירושת הארץ. מכאן שזכות הארץ מותנית בטהרה רוחנית: רק עם מזוכך יוכל לשכון בקדושה. הארץ איננה רק קניין גשמי אלא כלי לגילוי שכינה בעולם. היא מקום ההתקשרות בין האדם לבוראו במציאות הארצית. ד. ברית המילה – גילוי הברית בגוף “זאת בריתי אשר תשמרו... המול לכם כל זכר.” הברית מתגלה בבשר, כסמל לחיבור הישיר בין האדם לאלוקיו. היא איננה פעולה גופנית בלבד אלא ביטוי פנימי לשייכות נצחית. הסרת העורלה מבטאת את הסרת החציצה שבין האדם לקדושה. על ידי המילה נעשה הגוף כלי לקדושה – מקום השראת השכינה שבאדם. ה. הקשר בין שתי הבריתות הזוהר אומר: “ועמך כולם צדיקים – לעולם יירשו ארץ,” וצדיקים הם בעלי ברית. מכאן שאין ירושת הארץ בלי קיום הברית, ואין ברית בלי ארץ שתבטא אותה. לפיכך יהושע מל את העם לפני הכניסה לארץ – תיקון התנאי הרוחני של הירושה. הארץ היא מגרש ההגשמה של הברית, והמילה – ההכנה לה. ו. משמעות הארץ – מקום דבקות בה’ הקב"ה אינו מוגבל למקום, אך האדם זקוק למקום שבו תתגלה הקדושה. ארץ ישראל נבחרה להיות אותו מקום – מקום השראת השכינה. היא הכלי שבו הברית נעשית מציאות. גם הגלות איננה ביטול הברית אלא שלב בזיכוך. כשישראל שבים בתשובה ומחדשים את הברית – הם שבים לארץ ומקיימים את ייעודם. ז. שורש הברית באדם הראשון אדם הראשון נברא מהול – ללא חציצה בינו לבין קונו. לאחר החטא הופיעה האורלה כסמל להסתתרות הקדושה. מאז נדרש האדם להסירה, להשיב את הצלם האלוקי שאבד. נח נולד מהול – ניסיון נוסף לתיקון הבריאה – אך אברהם הוא שהשלים את התיקון, והחזיר לעולם את האפשרות להתקשר לבורא בגוף ובנפש. ח. הסרת העורלה – גילוי הקדושה הסרת העורלה מסמלת: הסרת הרע – ביטול המחיצה המסתירה את האור האלוקי. גילוי הטוב – חשיפת הקדושה הפנימית שבאדם. הרמח"ל מלמד שכל המצוות נובעות מהברית הזו – שהיא חיבור האדם לשורש הרצון האלוקי. לפיכך רק לאחר הברית האדם ראוי לתורה: התורה ניתנת למי שגופו ונפשו מהווים כלי לקדושה. ט. מעלת מצוות המילה חז"ל אמרו: “גדולה מילה שנכרתו עליה י’ בריתות.” הברית כוללת את כל הקשרים שבין האדם לקונו. היא חרוטה בבשרו של ישראל – אות שאינו נמחק, עדות לשייכות נצחית. בברכות הברית נאמר: “להכניסו בבריתו של אברהם אבינו.” “אשר קידש ידיד מבטן.” האחת על המעשה, השנייה על הקשר הפנימי. הברכה הכפולה מבטאת גוף ונפש, חוץ ופנים – יסודות הברית השלמה. י. ברית המילה ותלמוד תורה שתי מצוות יסוד שאב חייב בבנו – למולו וללמדו תורה. שתיהן מגדירות זהות: האחת בגוף, השנייה בנפש. המילה מקדשת את החומר, התורה מקדשת את הרוח. על שתיהן מברכים “להכניסו בברית” ו“אשר קידש ידיד מבטן” – כי שתיהן יוצרות מהות חדשה באדם, לא רק מעשה חיצוני. יא. ברית הארץ תלויה בברית המילה בכניסת ישראל לארץ נצטוו למול שנית – “היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם.” ערלות הגוף ביטאה ערלות רוחנית שמנעה ירושת הארץ. רק לאחר שהוסרה – נפתח השער לכניסה ולנחלה. כאשר ישראל שומרים על הברית, הארץ נותנת פריה; כאשר הם מפרים אותה – הארץ מקיאה אותם. כך ניכרת התאמה מוחלטת בין רוח העם לקדושת הארץ. יב. חטא המרגלים – פגיעה בברית הארץ המרגלים מאסו בארץ – ובכך פגעו בתכלית הברית. חטא זה חמור מחטא העגל, מפני שהעגל היה טעות בדרך, ואילו המרגלים דחו את הייעוד עצמו. לכן נגזר על דור המדבר שלא יירש את הארץ. אך הברית עצמה לא בטלה – הדור הבא תיקן זאת באמונה ובמילה. יג. נצחיות הברית “והקימותי את בריתי... לברית עולם.” הברית נצחית, אינה תלויה במעשי האדם. גם בעת חטא נאמר: “לא מאסתים ולא געלתים לכלותם.” עם ישראל עלול להסתתר – אך הברית נשארת בתוקפה. עלינו רק לגלות אותה מחדש, להסיר את “ערלת הלב” ולשוב אל הקשר הראשוני. הברית היא סוד קיומו של העם בכל הדורות. יד. סיכום עקרונות ברית בין הבתרים – ברית לאומית על ירושת הארץ. ברית המילה – ברית אישית בגוף האדם. הקשר ביניהן – הארץ היא מקום גילוי הברית; המילה היא ההכנה לה. שורש הברית – מאז אדם הראשון, הסרת החציצה בין האדם לבוראו. תנאי הארץ – רק נימול יכול לרשת את הארץ. חטא המרגלים – פגיעה בברית הארץ. נצחיות הברית – הברית עומדת לעד; תפקידה של כל דור לחדשה. טו. חתימה ברית בין הבתרים וברית המילה הן שתי פנים של קשר אחד: האחת קושרת את העם למקום, והשנייה את האדם לאלוקיו. כאשר ישראל שומרים על שתיהן – מתמלאת תכלית הבריאה, ונאמר: “והייתי להם לאלוקים ונתתי להם את הארץ הזאת.”