ייסוד ישיבת תורה בתפארתה ע"י מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א

פתיחת ישיבת תורה בתפארתה באשדוד ע"י מרן ראש הישיבה שליט"א. מורי ורבותי, אתם זוכים היום לעשות דבר שמקוים להקב"ה שיהיה לנצח. זהו מקום תורה, שילמדו בו תורה בקדושתה ובטהרתה, בלי שום עקמומיות. לדאבונינו יש מקומות שזה קצת סוטה מהדרך האמיתית שהקב"ה רוצה. אתם זוכים להיות בונים מקום "תורה בתפארתה", זה אושר גדול שאדם יכול לזכות כל זמן שהוא חי, אחרי זה אי אפשר לזכות, ואתם זוכים לזה. יהי רצון מהקב"ה שתזכו כמו שמשה רבינו אמר יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. תזכו לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכול לזכות לזה, ותזכו להיות מאושרים. תלמדו ברצון חזק לעבוד את הקב"ה, ותזכו לדברים שאף אחד לא יכול לראות, כמו שאומרים חז"ל כל הנביאים לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם וכו', אבל תלמיד חכם עצמו עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו, ואתם זוכים לזה. ותזכו לכל טוב ברוחניות ובגשמיות, אתם וכל בני ביתכם וכל משפחתכם, ותהיו מאושרים כל החיים - חיי עולם הזה וחיי עולם הבא, ותזכו לכל טוב סלה. היום הזה שאתם זוכים, כל החיים תהיו מאושרים מהיום הזה. הקב"ה יעזור שנזכה כולנו לביאת המשיח ולחיי העולם הבא, ויקויים הפסוק יראה אל אלקים בציון, ונזכה לחיי נצח נצחים, ולמה שכתוב עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו. ולאחר מכן אמר רבינו לתלמידים היקרים הערה אחת בפרק ארבעה אבות שעסוקין בו. הגמ' אומרת בב"ק דף ב' ע"ב מאי שנא גבי אדם דכתיב כי יגח ומאי שנא גבי בהמה דכתיב כי יגוף, אדם דאית ליה מזלא כתיב כי יגח, בהמה דלית לה מזלא כתיב כי יגוף, ומלתא אגב אורחיה קמ"ל דמועד לאדם הוי מועד לבהמה ומועד לבהמה לא הוי מועד לאדם. ומפרש רש"י דאית ליה מזלא שיש לו דעת לשמור את גופו. ובשבת דף נ"ג א' פירש דמזלא היינו מלאך. כי לכל נברא יש מלאך, והמלאך של האדם לא נותן לו להינזק. ובשיטה מביא דאדם שיש לו מזל שמציל אותו הוא בורח, ובהמה אין לה שכל לברוח, לכן את הבהמה אפשר להזיק, אבל האדם בורח. וצ"ב א"כ מה הפשט דמחמת זה מועד לבהמה לא הוי מועד לאדם ומועד לאדם הוי מועד לבהמה, הרי המכה שמכה לבהמה זה אותו הדבר כמו אדם, רק שהבהמה אין לה שכל לברוח, והאדם יש לו שכל לברוח, ממילא אם הוא הזיק אדם שיש לו שכל לברוח, אנו אומרים שהוא מועד להזיק גם לבהמה שאין לה שכל לברוח, ולמה זה תלוי אם יכול לברוח. בשלמא אם היה חילוק בחוזק המכה שהיה צריך מכה פחות ממה שלאדם, היה שייך לומר שהמכה שנותן לבהמה לא מועיל לעשותו מועד לאדם, כי לאדם צריך לתת מכה יותר חזקה, אבל אם זה שלא יכול להזיק לאדם זה בגלל שהוא בורח, מה זה שייך לענין מועד לבהמה לא הוי מועד לאדם, הרי אותה המכה שנותן לבהמה מועיל גם לאדם, רק שהאדם בורח, מפני שיש לו שכל, א"כ למה זה סיבה שנאמר דמועד לאדם הוי מועד לבהמה ומועד לבהמה לא הוי מועד לאדם, הרי מועד לבהמה צריך להיות ג"כ מועד לאדם, ואף שהאדם יכול לברוח, אבל כשהוא לא בורח זה אותו הדבר? וכאן הרי מדברים שכן הזיק, זאת אומרת שלא ברח, ואם לא ברח, מה יועיל מה שיכול לברוח, וממילא למה לא יועיל מה שהוא מועד לבהמה. ולסיום אמר: לא צריך להאריך, אי"ה הרבנים יגידו את השיעורים ואתם תעלו ותעלו מאד מאד, אתם יכולים להיות גדולים בתורה ויראה, רק אם תשימו לב לכל דבר מה שלומדים, לא לרוץ על זה כמו חותה על גחלים, רק כל דבר להבין. והקב"ה יעזור לכם שתעלו ותזכו כולכם להיות גדולי תלמידי חכמים אמן סלה