מסכת נזיר דף סה - 8 דקות של לומדות ועמקות בדרך הלימוד הישיבתית [nazir 65]

לְמִיסְבַּר – שיעורי עמקות ולומדות בגמרא שיעורי עיון קצרים על דפי הש"ס מאת הרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א, משיעורים שנאמרו במקומות התורה 'עוד יוסף' ו'זאת ליעקב'. לשאלות, לשיעורים ולבירורים: lemisbar@gmail.com להורדת השיעור: וידאו http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244587 שמע http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=244651 נזיר דף סה להלן דף הגמרא, מפוסק: עמוד א בודק הימנו ולהלן עשרים אמה. מצא אחד בסוף עשרים אמה, בודק הימנו ולהלן עשרים אמה, שרגלים לדבר, שאילו תחילה מצאו - נוטלו ואת תפוסתו: גמ'. אמר רב יהודה, 'מצא' פרט למצוי, 'מת' פרט להרוג, 'מושכב' פרט ליושב, 'כדרכו' פרט לשראשו מונח בין ירכותיו. תני עולא בר חנינא, מת שחסר אין לו תפוסה ולא שכונת קברות. וכל הני מ"ט לא? אמרינן, דילמא עובד כוכבים הוא: מצא שנים, ראשו של זה בצד מרגלותיו של זה וראשו של זה בצד מרגלותיו של זה - אין להן תפוסה ולא שכונת קברות. מצא שלשה, האחד ידוע ושנים תחילה, או שנים תחילה ושנים ידועים - אין להם תפוסה ואין להם שכונת קברות. מעשה ברבי ישבב שבדק ומצא שנים ידועין ואחד תחילה, וביקש לעשותן שכונת קברות, אמר לו ר"ע, כל שיגעת - לריק יגעת; לא אמרו שכונת קברות אלא לג' ידועין או לשלשה תחילה: נוטלן ואת תפוסתן: היכי דמי תפוסה? אמר רב יהודה, אמר קרא (בראשית מז ל) 'ונשאתני ממצרים' - טול עמי. וכמה שיעור תפוסה? פירש רבי אלעזר (ברבי צדוק), נוטל עפר תיחוח, וחופר בבתולה ג' אצבעות. מיתיבי 'וכמה שיעור תפוסה? פירש רבי אלעזר ברבי צדוק - נוטל את הקיסמין ואת הקססות וזורק את הוודאין ומניח את הספיקות, והשאר מצטרף לרוב בנינו של מת ולרובע עצמות למלא תרווד רקב'? הוא דאמר כי האי תנא דתניא 'וכמה שיעור תפוסה? א"ר יוחנן משום בן עזאי, נוטל עפר תיחוח וחופר בבתולה שלש אצבעות': בודק הימנו: עמוד ב אמר רבא, בדק ופנה בדק ופנה בדק ואשכח - לא האי מפני ליה גבי הנך תרי, ולא הני תרי לגבי האי חד. איכא דאמרי, אמר רבא, כיון שנתנה רשות לפנות - מפנה להון. ולישוינהו שכונת קברות? אמר ריש לקיש, עילא מצאו וטיהרו ארץ ישראל: בדק מעשרים אמה ולא מצא מאי? אמר רב מנשיא בר ירמיה, אמר רב, שכונת קברות. מאי טעמא? אמר ר"ל, עילא מצאו וטיהרו את ארץ ישראל: מתני'. כל ספק נגעים בתחילה טהור עד שלא נזקק לטומאה, משנזקק לטומאה - ספקו טמא: גמ'. מנא הני מילי? אמר רב יהודה, אמר רב, אמר קרא (ויקרא יג נט) 'לטהרו או לטמאו' - הואיל ופתח [בו] הכתוב בטהרה תחילה. אי הכי אפילו משנזקק לטומאה נמי ספקו טהור? אלא כי איתמר דרב יהודה אמר רב - אהא איתמר, 'אם בהרת קדמה לשער לבן – טמא, ואם שער לבן קודם לבהרת – טהור, ספק – טמא, ור' יהושע אמר כיהה', מאי כיהה? אמר רב יהודה, כיהה וטהור, ודילמא כיהה וטמא? אמר רב יהודה, אמר רב, אמר קרא 'לטהרו או לטמאו' - הואיל ופתח בו הכתוב בטהרה תחילה: מתני'. בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה - במאכל ובמשתה במשא ובקפיצה ובחולי ובמראה ובהירהור. משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו. אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, שרגלים לדבר. המכה את חבירו ואמדוהו למיתה והקל ממה שהיה, לאחר מכאן הכביד ומת – חייב. ר' נחמיה אומר, פטור, שרגלים לדבר: גמ'. מנא הני מילי? אמר רבי נתן, אמר קרא (ויקרא טו לג) 'והזב את זובו' - לראיה שלישית איתקש לנקיבה. והתניא 'רבי אלעזר אומר בשלישית בודקין אותו ברביעית אין בודקין אותו'? אלא באתים קמיפלגי, רבי אליעזר דריש אתים ורבנן לא דרשי אתים: אונסו וספיקו: